הצטרפות לג'יפלאנט פריים
רישום לקבלת התראות למייל

 >>  חגיגי! לרגל חודש מאי הגדול, נפתח לכל המאמר המיוחד של ד"ר גיא בכור על העולם שהשתנה החודש, וברגע אחד.



ב ר כ ת הקללה: ישראל הפכה למעצמה עולמית של יצוא בטחוני - הגדלה / תמונות נוספות  כלכלה
18/4/2018

 ב ר כ ת הקללה: ישראל הפכה למעצמה עולמית של יצוא בטחוני


מאת ד"ר גיא בכור



לאורך ההיסטוריה אימפריות קמו, נפלו, ונולדו מחדש לפי תנועות הסחר העולמי. ממסופוטמיה ועד ונציה, מהפיניקים ועד בריטניה, מאמריקה ועד סין – הסחר העולמי היה תמיד בעל כוח סינרגטי לתאוצה כלכלית, לעוצמה פוליטית, להקמת בעלי ברית, כוח צבאי ועושר. עושר העמים תלוי לכן בהדדיות החברתית והכלכלית, וביכולת למכור לאחרים.

עושר העמים נשען על הסחר ביניהם.

"ערי איטליה היו כנראה הערים הראשונות באירופה, שהגיעו למידה ניכרת של שפע בזכות המסחר. איטליה שוכנת במרכזו של מה שהיה באותה עת האיזור המשובח והתרבותי של העולם. גם מסעי הצלב הועילו ביותר להתקדמותן של כמה מערי איטליה. הצבאות הגדולים, שצעדו מכל עבר לכיבוש ארץ הקודש, עודדו במידה יוצאת מגדר הרגיל את הספנות של ונציה, גנואה ופיזה. לפעמים בהובלת אנשים לשם, ותמיד באספקת מצרכים בשבילם. ערים אלה היו, אם אפשר לומר כך, ערי האפסנאות של הצבאות האלה. רוח העוועים ההרסנית ביותר שאחזה אי פעם את עמי אירופה היתה קרן שפע לרפובליקות האלה". (אדם סמית, עושר העמים (1776), מוסד ביאליק, בתרגום יריב עיטם ושמשון ענבל. כל הציטוטים בהמשך הם מספר זה, ספר יסוד בהבנת הכלכלה החופשית).
 

1 הזינוק הישראלי – בבירת שוודיה פועל זה שנים מכון "סיפרי" (SIPRI, "המכון לחקר השלום הבינלאומי", בשמו האירוני), העוקב כבר שנים אחר תנועות מכירת הציוד הביטחוני בין מדינות העולם השונות, והוא מדרג את המדינות היצואניות הגדולות, היבואניות הגדולות, וכך הוא למד על היקף שוק הנשק העולמי. שאלה גדולה היא כאשר יש יותר מכירות נשק בעולם, האם העולם הופך לפחות יציב, או ליותר יציב, בשל ההרתעה שנוצרת, ואשר אינה מעודדת מלחמות דווקא.

המכון בודק את המצב בדו"ח שהוא מגיש כל ארבע שנים, וכעת מתפרסם הדו"ח הנוגע לשנים 2013-2017, והנה, בדו"ח של השנה מזנקת ישראל כיצרנית וכיצואנית של כלי נשק מתקדמים מן המקום העשירי לפני ארבע שנים, למקום השמיני, באותו אחוז כמו ספרד, הנמצאת במקום השביעי, עם 2.9 אחוז מכלל הסחר הביטחוני העולמי, לעומת 2.1 לפני שלוש שנים, מה שאומר זינוק של 55 אחוזים. ספרד, הנמצאת באותו היקף עלתה בשלוש השנים האחרונות רק ב 12 אחוזים, כך שברור שהמומנטום איתנו. היקף כזה של מכירות משקף הכנסה למדינה ברמה של כ- 11 מיליארד דולר שנתי, והפוטנציאל אינסופי.

את מי עקפנו בשלוש השנים האלה? שתי אימפריות-עבר בעלות מסורת ארוכת שנים במכירות נשק וביטחון, והן איטליה, שעומדת על 2.5 אחוזים מן השוק העולמי, והולנד עם 2.1. שתי המדינות האלה היו לפני ישראל בדו"ח הקודם, ואם בדוח סיפרי הקודם ישראל מוזכרת שבע פעמים בלבד, בדו"ח החדש היא כבר מוזכרת 26 פעמים, מה שמעיד על נפח הפעילות והעניין, שזינק.

מי המדינות העיקריות להן מוכרת ישראל ציוד בטחוני? הזינוק הגדול הוא עם הודו, כאשר 49 אחוזים מן היצוא הביטחוני שלנו הולך למדינה זו, לאחר מכן אזרביג'אן, מדינה מוסלמית שיעית, עם 13 אחוזים, וייטנאם עם 6.3 אחוז, ועוד. אם נביט בקנייה של מדינות מישראל, הרי שדרום קוראה רוכשת 4.6 אחוז מן הקניות שלה מישראל, בריטניה 4.3 אחוז, איטליה 8.4 ועוד מדינות באירופה. ישראל מוכרת כבר לעשרות מדינות בעולם.

מה אנו מוכרים? ציוד מתקדם, ההיי טק של הציוד הביטחוני, שניתן לגבות עליו מחירים גבוהים, למשל טילים מתקדמים, מערכות רדאר, מערכות חיישנים, וכמובן מטוסים ללא טייס, בדגמים מתקדמים, זה כבר מוניטין בינלאומי של המערכת הביטחונית שלנו.

מנגד, ישראל נמצאת במקום ה- 17 בעולם ברכישות של ציוד בטחוני, עם 1.7 אחוז מן הרכש העולמי, יחד עם עומאן באותו מקום. ממי אנחנו קונים? מארצות הברית, כמובן, עם 60 אחוזים, וזה ברור, משום שהסיוע הביטחוני הצבאי חוזר לארה"ב בקניות שלנו. עיקר הרכישות הם מטוסי ה- F-35 החמקניים, שקיבלנו כבר תשעה מהם, ובסך הכל 50.  

גרמניה עם 30 אחוזים, וזה אך ורק הצוללות (שתיים התקבלו אצלנו מאז הדו"ח הקודם, וסוכם על עוד שלוש), ואיטליה עם 10 אחוזים (מטוסי אימון, בעיסקת ענק). ישראל הגדילה את סך הרכישות שלה בשלוש השנים האחרונות מ- 0.8 מן השוק העולמי ל- 1.7, ושוב, אלה בעיקר הצוללות, שזה דבר שאינו קבוע.
 

"משהתבססה חלוקת העבודה, אין אדם יכול לספק לעצמו אלא חלק קטן מאוד מצרכיו מתוצרת העבודה שלו. הוא מספק את עיקרם בהחלפת אותו חלק עודף מתוצרתו, באותם חלקים הדרושים לו מתוצרת עבודתם של אחרים. הנה כי כן, כל אדם חי על חליפין, או נעשה סוחר במידת-מה, והחברה עצמה מתפתחת, ונעשית חברה מסחרית".

 

2 השוק העולמי של מכירות בטחון ממשיך לזנק, ככל שאי היציבות בעולם גוברת, והוא עלה בעשרה אחוזים לעומת הדו"ח הקודם, וזו עלייה משמעותית, שהופכת את השוק הזה לאטרקטיבי מאוד. השנים הגבוהות ביותר היו שנות השמונים ועידן המלחמה הקרה, לאחר מכן חלה צניחה בשנות התשעים עם התפרקות ברית המועצות, הצניחה הגיעה לשיא בשנות האלפיים, ומאז 2005 ניכרת עלייה, שאינה נעצרת, אם כי עדיין לא הגיעה לממדי השוק העולמי בשנות השמונים. הטרור האסלאמי, חזרת רוסיה כאיום, צפון קוריאה, סין, המלחמות במזרח התיכון, איראן, והקרע הסוני-שיעי.

המדינה המובילה ללא עוררין בתחום היא ארצות הברית, עם 34 אחוזים מן השוק העולמי, לעומת 30 אחוזים לפני שלוש שנים. רוסיה ירדה ל- 22 אחוזים (לעומת 26 בדו"ח הקודם), צרפת במקום השלישי, המרוחק מאוד מן השתיים הראשונות, עם 6.7 אחוזים מן השוק העולמי, לאחר מכן גרמניה עם 5.8, אך ורק בשל מכר צוללות, כלומר גרמניה חייבת את העסקאות איתנו, היא לא עושה לנו טובה; סין מפתיעה עם 5.7 מאכזבים בלבד; בריטניה מאכזבת עם 4.8, ופעם זו היתה המעצמה החזקה בעולם, ואז ספרד וישאל עם 2.9 כל אחת.

ישראל נמצאת בליגה של הגדולים ביותר, בצמרת התעשייה הביטחונית של העולם, בצמרת הסחר. 

יש לזכור שרק לישראל יש מגבלת ענק על מכירות נשק: אנחנו לא מוכרים, ולא יכולים למכור, לא למדינות ערביות ולא למדינות מוסלמיות (חוץ מאזרביג'אן), כך ששוק עצום, אולי הגדול ביותר, סגור בפנינו, ולכן יש להעריך את ההישג הישראלי פי כמה. גם המכר לטורקיה, פעם שוק חשוב מבחינתנו, בפועל כבר אינו קיים, כיוון שאי אפשר לסמוך עוד על השולטן ההפכפך.

וזו העשיריה הפותחת של שוק מכירות הביטחון העולמי:


(מתוך הדו"ח החדש של מכון SIPRI) 


האף של מיכלאנג'לו, ומאמר העושר הכלכלי, 2018

דרך טובה לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להוריד את אפליקציית האתר לאנדרואיד, או להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים בשני המקרים - קוראים ראשונים


3 מדינה מעניינת היא רוסיה, כאשר הטיעון המרכזי שרוסיה נכנסה ל"סוריה" כדי לנסות את כלי הנשק שלה ולמכור יותר ברחבי העולם, כך שתחזור להיות מעצמה.

אלא שהנתונים אינם מאששים כלל את הטיעון הזה, שאותו מפיצה רוסיה בעצמה, והיא דווקא ירדה משמעותית בארבע השנים האחרונות במכירת ציוד בטחוני. היא אולי מנסה אותו על ניצבים סורים אומללים בעשרות אלפיהם, אך זה לא מרגש במיוחד את הקונים, שכנראה רואים את הציוד הרוסי כמיושן, בוודאי מול תחרות עזה.

אם לפני ארבע שנים היה שווי רוסיה באחוזים מן השוק העולמי 26 אחוזים, כיום הוא ירד ל- 22, וזאת לאחר שרוסיה כבר נמצאת בסוריה שנתיים וחצי. זו ירידה של 7.1 אחוזים, הנובעת מההתרוששות הרוסית, שאין לה תקציבים לפיתוחים חדשים, ולכן הנאום האחרון של פוטין, בו הציג לראווה פיתוחים רוסיים דמיוניים-לכאורה, התקבל בלעג בקהילה הביטחונית בעולם. שער רובל נמוך היה אמור לסייע למכירות הרוסיות, אבל אפילו זה לא עוזר. מי הקניינים הגדולים ביותר של הרוסים? ניתן היה לצפות שזו תהיה איראן, אך לא, גם לה אין כסף. הקונה החשוב ביותר הוא הודו, עם 35 אחוזים, סין 12 אחוזים (רכישות גומלין מול עסקאות נפט), ווייטנאם 10 אחוזים. גם בהודו וגם בוייטנאם הרוסים מתחרים גם איתנו.

הירידה הרוסית נובעת גם מצניחת כוח הקנייה של יצרניות נפט, בגלל ירידת המחירים, למשל ונצואלה שקרסה, אלג'יריה, או לוב. רוסיה כבר אינה ספק נשק מרכזי למזרח התיכון, והיא עומדת רק על 11 אחוזים מן היצוא לאיזור שלנו.

עם כל הדיבורים על עיסקאות ענק למצרים, איראן או קטר, רוסיה לא חזרה למזרח התיכון.


"העושר, כמו שאמר מר הובס, הוא כוח".
 

4 מי שמושקעת חזק בעולם הערבי היא דווקא צרפת, מה שמסביר את המדיניות הצוננת שלה כלפינו, עם היקף של 42 אחוזים מן העסקאות שלה מול מדינות המזרח התיכון. היא עלתה מ- 5.8 אחוז מן השוק העולמי ל- 6.7, וזו עלייה של 27 אחוזים, ובסך כל עסקאות המזרח התיכון היא עומדת על 8.6 אחוזים.

הקניינים הראשיים: מצרים עם 25 אחוזים (במצרים אין לאוכלוסייה מה לאכול, אך הצבא מחדש את עצמו, כדי לשמור על עצמו), סין 8.6, והודו עם 8.5. מי עוד קונה מהצרפתים? סעודיה, איחוד נסיכויות המפרץ, קטר, סינגפור, כווית ומרוקו. אם נשווה את ישראל לצרפת, הרי שפעם צרפת היתה מעצמה ליצוא בטחוני, וישראל מדינה זעירה, וכיום נפח ישראל הוא כמעט מחצית מזה של צרפת, וממשיך לגדול. אלה נתונים שלא ייאמנו.
 

"בענף התעשייה אפשר לשמור סודות זמן רב. צבע שגילה דרך לייצר צבע מסוים בחומרים שמחירם זול, עשוי לצאת נשכר מתגליתו כל חייו, ואפילו להורישה לצאצאיו, אם יכלכל את מעשיו בתבונה". 


5 המדינה המניעה כיום את שוק הביטחון העולמי היא הודו, עם היקף קניות עצום, של 12 אחוזים מן השוק הבינלאומי, יותר מסעודיה, שגם היא זינקה ברכישות הביטחון שלה, בגלל הסכסוך עם איראן, מ- 3.4 אחוזים בלבד משוק הקונים לפני ארבע שנים ל- 10 אחוזים כיום (זינוק של 225 אחוזים), אך השוק הערבי הזה סגור בפנינו, לפחות לפי שעה. מתקרב היום שבו אפשר יהיה למכור לסעודיה ציוד בטחוני לא רגיש.

הרכש ההודי מישראל זינק ב- 285 אחוזים לעומת הדו"ח הקודם, להרתעת פקיסטן והמוסלמים, ונמסר שאנחנו מוכרים להודו קשת נרחבת של מוצרים, ביניהם מל"טים מתאבדים. הנתונים ההודיים צפויים להמשיך ולזנק בעשורים הבאים, ולכן ההיצמדות שלנו אליו היא קריטית מבחינת הצמיחה שלנו. זו הסיבה שחנוכת קו התעופה של "אייר אינדיה" לישראל, ועוד מעל סעודיה, הוא מאורע אסטרטגי חשוב מבחינתנו. הודו אינה מדינה מוסלמית, והיא צפויה להמשיך את הברית עם ישראל, גם אם המשטר שם יתחלף.

כל מדינות העולם מחזרות אחר השוק ההודי, ורק בימים האחרונים הצליחה צרפת לסגור על עסקות ענק עם הודו, חלקן בטחוניות, בשווי מיליארדי דולרים, אך לצרפת אין את מה שאנחנו שופעים בו: גאונות.

 

בשנת 2015 גילו צוללנים אוצר של 2600 מטבעות זהב טהור, 24 קראט, בקרקעית הים של נמל קיסריה, מן התקופה המוסלמית הפאטימית (שיעית, שלטה 909 - 1171), מסביבות שנת 1000 לספירה. המטבעות היו חדשים, והם שמורים במוזיאון ישראל וברשות העתיקות. בתוך הבוץ והאבק נתגלה - זהב.

בגניזה הקהירית נתגלה טקסט מאותה תקופה של ימי הביניים, שמספר על פדיון שבויים, בו חויבו היהודים מאשקלון בידי השליטים הפאטמים, והקהילה היהודית, כך נכתב, שילמה 500 דינארי זהב, בתמורה להחזרתם לארץ ישראל, ואף נותר חוב של 200 דינרים. האם זהו החוב האבוד, שחזר עכשיו לבעליו?

קיסריה היתה אחד ממוקדי הסחר העולמי החשובים באיזור שלנו, וברור שמטבעות אלה הן המס שהוטל כאן, שהיה בדרכו למצרים, אך הספינה כנראה טבעה. אחד היפים ביותר הוא המטבע הזה, שאתם רואים, של רבע דינר זהב (נטבע עבור הפאטמים באיטליה, ראו אותו למטה). אין לו קשר ליהדות, אך בין הלחצים, ומשיכות הקודקודים האסלאמיים, נוצר לו מגן דוד. כך אנחנו, מתוך הכפייה, האיום והלחצים (תחדש, או שתמות), הולך ומנצנץ מגד דוד לא רק באיזור לנו, אלא בעולם כולו.

"העוני הוא ממציא כל המקצועות" (Paupertas omnium artium repertrix).
זהב מן הכלום, הון מן האפר, ועושר מן העוני.

למי שקורא את המאמר בסלולארי: יש למעלה אפשרות שיתוף פשוטה לווטסאפ, לפייסבוק או למייל של החברים. למי שקורא את האתר במחשב נייח: האתר מותאם בצורה המיטבית לדפדפן כרום.

מי שהאותיות קטנות לו - יכול להגדילן ברזולוציית 110 אחוזים, או 125 אחוזים (זום). אני קורא את האתר במחשב הנייח שלי עם 125 אחוזים.


 

6  בתקופה האחרונה ניסו אנשי כת ה- PC (ה"פוליטיקלי קורקט") בתוך ישראל לפגוע ביצוא הביטחוני שלנו, כאילו אנחנו מוכרים נשק למדינות רודניות כמו מינאמר. ובכן, כל העולם מוכר נשק למדינות רודניות, ואם ישראל תצא ממדינה מסוימת, יכנסו אליה בשמחה כל האחרות. השוק צפוף ותחרותי מאוד. שנית, הפיקוח הבינלאומי כיום, באמצעות אמנות וגופים מפקחים הוא הדוק, וכל היצואנים הישראליים, שכולם פועלים תחת משרד הביטחון המפקח, מתייחסים אליו ברצינות רבה. אין אפשרות לייצא ללא הפיקוח הזה, והיצוא הינו רק למדינות, ולא לארגונים, כך שישראל היא האחרונה שאפשר לבוא אליה בטענות לגבי זה. מדינות כמו רוסיה או סין מייצאות גם לארגונים, ורוסיה מייצאת למשל למורדים באוקראינה, לבשאר אלאסד ולאיראנים, ושם זה הרבה יותר פרוץ. איראן מייצאת בכלל ישירות לארגוני טרור. בנוגע למינאמר, רוסיה וסין מספקות כמעט מאה אחוזים מצורכי הביטחון שלה, ישראל, אם בכלל, היא שחקן זעיר שם.

הרגולציה העולמית מכבידה על התעשייה הישראלית, אך אין מנוס ממנה, והיצואנים הטמיעו בהחלט את הדרישות.


"כאשר התוצר של ענף כלשהו גדול מן הביקוש באותה ארץ, יש לשלוח את העודף לחו"ל, ולהחליפו במשהו שיש לו ביקוש בה. בלי יצוא שכזה תיפסק מקצת העבודה היצרנית של הארץ, ויקטן ערך התוצר השנתי שלה. בזכות יצוא כזה, העודף נעשה בעל ערך". 
 

7 מי המדינות הצונחות מטה בשוק, מה שאומר שהן פחות משקיעות במחקר, ומאבדות אחיזה בשוק הצומח? הראשונה, כפי שראינו היא רוסיה, מדינה שבה הכל מתיישן במהירות, ואשר ירדה בשבעה אחוזים. מדינה נוספת היא גרמניה, שירדה ב- 14 אחוזים כואבים, מ 7.4 מן השוק העולמי לרק 5.8, כבר לא רחוק מזה הישראלי. אלמלא מכירות הצוללות לישראל או למצרים, הצלילה היתה עמוקה יותר. גרמניה היא מדינה שנמצאת במסלול ירידה בכל הפרמטרים, מתמלאת מהגרים, התוצר לנפש שלה יורד, הילודה יורדת מאוד, ועתיד כלכלי מזהיר לא צפוי לה, ההיפך.

מדינה נוספת היא אוקראינה, פעם מדינה חשובה בתחום מכירות הנשק, שמכרה לארגונים רבים בעולם, עם ירידה מ- 2.5 אחוזים מן השוק העולמי ל- 1.7 (ירידה של 26 אחוזים). אוקראינה היתה מדינה חשובה בגלל המפעלים הסובייטיים, ואלה הולכים ומעלים אבק, וגם בגלל מלחמת האזרחים שם, שנמשכת בעצימות משתנה.

עוד מדינה שיורדת היא שוויץ, שירדה כבר מתחת לאחוז, ל- 0.9 אחוזים, וגם זו מדינה עם מסורת ארוכת שנים, שהולכת ונגמרת, שוודיה צללה מ- 2.0 אחוזים מן השוק העולמי ל- 0.9 בלבד (ירידה של 53 אחוזים), ולמזלה יש לה עדיין את מדינות ערב, בעיקר איחוד הנסיכויות וסעודיה, אחרת מצבה היה גרוע אף יותר. סעודיה צמצמה את הרכישות שלה ממדינה זו , לאחר שהממשל שם מתח ביקורת על נושא זכויות האדם בסעודיה. קנדה יורדת גם היא, עם צניחה של 18 אחוזים (מ- 1 אחוז ל- 0.8), בהנהגת ראש הממשלה הלא מתוחכם ג'סטין טרודו, שמוריד את המדינה הזו בכל הפרמטרים. עוד מדינה שצוללת היא דרום אפריקה, פעם מעצמה בתקופת השלטון הלבן, והיום, עוד מדינה אפריקאית מושחתת עם קריסת מוות של 51 אחוזים מ- 0.6 ל- 0.2 אחוז. עוד צונחות, על גבול הלא חשובות: פינלנד וברזיל. למי שאין את הדרייב, יצלול, ולנו אין ברירה, הקיום שלנו מחייב אותנו להיות עם מנוע בעירה כל הזמן.

"מיסחרן ותיעושן של הערים, ברובה של אירופה, לא היו איפוא תוצאת ההשבחה והעיבוד של אדמות הכפר - אלא סיבתן".


8 בניגוד למה שחושבים, ישראל הקטנה אינה שוק גדול מבחינת האמריקנים, והקניין הגדול ביותר שלה היא סעודיה, עם 18 אחוזים, וזינוק של 448 אחוזים, הודות למדיניות הנשיא טראמפ לשאוב דרך
העיסקאות האלה את כספיה של סעודיה. קניינים גדולים מארה"ב הם איחוד נסיכויות המפרץ עם 7.4 ואוסטרליה. מרכיב חשוב במכר האמריקנים הם מטוסי קרב, מרכיב שלנו אין, וארה"ב מכרה את מטוסי ה- F- 35 החדשים שלה, ש- 12 מהם כבר נמסרו לבריטניה, 10 לנורווגיה, 9 לישראל ולאיטליה (כל אחת), 6 ליפן, ושניים לאוסטרליה ולהולנד, כל אחת. ארה"ב גם מסרה 30 מטוסי F-15SG לסעודיה, ו- 16 לסינגפור. דווקא בספינות ארה"ב חלשה, לעומת גרמניה, ספרד או הולנד. ארה"ב מוכרת ציוד בטחוני ל- 98 מדינות, וזו פריסה עצומה.


מי קונה ציוד צבאי אמריקני? רגישויות פוליטיות בתוך רכש בטחוני. הביטחון פוליטי, והפוליטיקה ביטחונית.


הנשיא טראמפ כבר הכריז על השקעות עצומות של הממשל שלו בצבא האמריקני, מה שאומר הרבה מחקר, פיתוח, ויצור חדשני, ולזה צפויות שתי השלכות החשובות לנו: ארה"ב תגדיל את חלקה בשנים הקרובות, והאפשרויות למכור לארה"ב ציוד בטחוני משלים שלנו יעלו, כמו גם האפשרויות של מחקר ויצור משותפים.

התעשייה הביטחונית הישראלית עומדת מול הזדמנויות ענק דווקא בארה"ב, ומכרזים עתירי השקעות כבר מתחילים להתפרסם שם.


"ההון גדל בחסכנות, וקטן בפזרנות, ובניהול כושל."
 

9 כדאי לשים לב לטורקיה, שצומחת בממדים מרשימים בתחום הזה, מ- 0.4 אחוז מן השוק העולמי ל- 0.8, וזה זינוק של 145 אחוזים. טורקיה מוכרת ציוד צבאי לואו טק, בעיקר נגמ"שים, אותם ראינו בקרבות בעפרין הסורית, והזינוק נזקף הודות למאמצי השיווק האישיים של טייפ ארדואן. הוא מרבה לבקר במדינות העולם השלישי, ובעיקר אלה המוסלמיות, ולקדם בכוח את הציוד הצבאי הטורקי. הקונים הם רובם ככולם ממדינות האסלאם, כמו טורקמניסטן, איחוד הנסיכויות או סעודיה. פוטנציאל הזינוק אינו כה גדול בעתיד, כיוון שזו אינה תעשייה מוטת היי טק, ובכל זאת, זו תעשייה שנולדת ומתקדמת.

השיטה של ארדואן היא לשלב קנייה ממנו בכל ביקור, כאשר הקנייה נובעת מאילוץ, או מן הצורך להתקרב אליו, למשל סעודיה, שחייבת את טורקיה כדי להכניס נשק למורדים בסוריה, ואחד המחירים שהיא משלמת, זה קנייה מהשולטן. בזאר טורקי.


"הון שנצבר ממסחר הוא נכס לא יציב ולא בטוח, כל עוד לא הובטח ומומש מקצתו בעיבוד אדמות הארץ ובהשבחתן (כלומר השבחת התשתית הלאומית). הסוחר אינו בהכרח אזרח של ארץ מסוימת, ומורת רוח קלה תגרום לו שיעביר את הונו מארץ לארץ. שום חלק מן ההון הזה אין לומר עליו שהוא שייך לארץ מסוימת, כל עוד  לא פוזר על פני הארץ, אם במבנים, ואם בהשבחה מאריכת ימים של האדמות (והתשתית)".

עושר העמים חייב להפרות את עושר הארץ, וההיפך, בקשר אינסופי. 
 

10 בכנס השנתי הגדול של ראשי התעשיות הביטחוניות בישראל, שהתקיים ב- 30 באוקטובר 2017, הייתי אחד הנואמים המרכזיים, בהרצאה שלי על ישראל והמזרח התיכון. נכחו באולם כ- 900 מראשי התעשייה, וראיתי את שביעות הרצון המוצדקת, לאור נתוני השנה האחרונה המרשימים.

ועם זאת דיברתי שם על מקפצות אפשריות, תוך שאנו זוכרים שהשוק הערבי והמוסלמי סגור בפנינו, ואין לנו מטוסים או אניות למכור.

ראשית, על משרד הביטחון לרתום את תעשיית ההיי-טק שלנו עוד יותר לתחום הביטחוני, עם יוצאי הצבא ומערכת הביטחון. קרנות הון סיכון ייעודיות לכך יכולות לעזור. זה כמובן נעשה כיום, אך אפשר לעשות הרבה יותר, עם עוד חברות חדשות ומוחות חדשים. היתרון העיקרי שלנו הוא איכות המוצרים, המחקר והפיתוח, שהם מוצרים עתירי טכנולוגיה עילית, ועליהם מקבלים מחירים גבוהים, לעומת עוד נגמ"שים של טורקיה, למשל.

תחום לוחמת הסייבר יכול להיות מנוע צמיחה ענק שלנו, שבו לאחרים אין מענה כמו זה של ישראל. פיתוח התחום הזה לרמה מסחרית יכול להזניק אותנו לרביעייה הפותחת בעולם בתחום הביטחון. בעולם הסייבר, הביטחון מתמזג עם הטכנולוגיה, ולהיפך, והצבא משתלב במהפכת המידע, ולהיפך. כאן יש לנו יתרון עצום על האחרים.

המלחמות הנכפות עלינו הופכות את המוצרים שלנו לפעילים באופן מוכח, ומדינות אוהבות לקנות נשק שנוסה. לא ברור למה האויבים שלנו מתנדבים כבר 70 שנה, שננסה עליהם את הפיתוחים החדשים שלנו, והם אפילו לא דורשים על זה תשלום. לא ברור איך זכינו בברכה כזו, לטובת התעשייה שלנו.

שנית, להרחיב את מספר המדינות המייבאות מאתנו, וזה מחייב השקעה. הרבה יותר שגרירויות, ונציגים מסחריים וכלכליים ייעודיים לצורך כך בנציגויות ובשגרירויות. טורקיה, למשל, הצליחה לקדם את עצמה באמצעות פתיחת עשרות שגרירויות ונציגויות בכל רחבי העולם, בעיקר באפריקה. זה כמובן מיתרגם אחר כך גם להון פוליטי: הביטחון פוליטי, והפוליטיקה ביטחונית.



(באדיבות רשות העתיקות, ומוזיאון ישראל)


ושלישית, חשוב -
להכפיל את המחירים. אמרתי שם שהמוניטין שלנו בתחום הוא כך כך חזק, שחייבים לנצל אותו, הוא עובד בשבילנו, והוא מאפשר להכפיל את המחירים, בלי לפחד. מקסימום אפשר אחר כך להוריד קצת. נכון שיש תחרות עולמית, אבל אין תחרות לטכנולוגיה הישראלית הנחשקת, המהוללת כבר בכל העולם. כל אחד רוצה שהמזל שלנו ידבק גם בו.

כך קרה שחרם כלכלי ערבי מראשית המדינה, וחרמות מערביות על מכירת נשק, חייבו אותנו לפתח מאפס את אחת התעשיות המפוארות ביותר בעולם. זה נעשה לצרכים עצמיים, אך האיכות והמוניטין פתחו שוק עצום של יצוא, שרק הולך וגדל. איזה מזל שהאויבים שלנו מציבים לנו דור אחר דור עוד מכשולים, שאותם, כמו תמיד אנחנו הופכים אחר כך ליתרון עצום, שרק מקדם אותנו עוד יותר, לאחרונה, בתחום המנהרות. עכשיו נמכור מוצרי אנטי- מינהור במחירים עצומים, כי אנחנו היחידים בתחום בעולם.

(תמונה: אימג'בנק, Getty Images)

זהב מן האיום. עושר מן העוני, התרחבות מן המיצר, ו"העושר, כמו שאמר מר הובס, הוא כוח".
 

פרטים על מבצע ההנחה, למועדון ג'יפלאנט פריים