הצטרפות לג'יפלאנט פריים
רישום לקבלת התראות למייל

 >> עדכונים שוטפים - בדף שלנו בפייסבוק



על החיים הפשוטים ועל מצבנו: עשרה אגסים לכבוד החג - הגדלה / תמונות נוספות  פרשנות
9/6/2016
ערב חג השבועות 2016, חג הקציר והביכורים, נשתדל לרגע להתנתק מן המיסוך המתכתי התוקף אותנו מכל עבר, ונשתדל להגיע לאיזו תודעה צלולה יותר, על החיים שלנו: תודעה פנימית, כפרית וטבעית, פשוטה. לפניכם עשרה "אגסים המונחים על הכיסא", לזיכוך ולזיקוק של המחשבה.

 על החיים הפשוטים ועל מצבנו: עשרה אגסים לכבוד החג


מאת ד"ר גיא בכור


האם חיים פשוטים יכולים לשפר את המימוש האישי שלנו?

 

כבר במסכת אבות קבעו חז"ל: "איזהו עשיר? השמח בחלקו". לא נכתב שאדם צריך

להתעלם מן החומריות וההישגיות, אלא שהוא יוכל לשים לכך גבולות, ומיקום הגבול הוא המימוש העצמי. החלק הוא המביא שמחה, והשמחה היא על החלק, לא על השלם.

המבחן הוא כמובן עצמי, כל אחד בינו לבין עצמו, ואכן, תפיסה מרתקת של מימוש עצמי נמצא אצל מחבר הספר החשוב "וואלדן" (Walden), הנרי דויד תורו (1817-62), לפיה אדם יגיע למימוש עצמי מקסימלי, אם יישען על עצמו (self-reliant), עצמאי מהשפעותיה מסיחות הדעת של הסביבה.

תורו התבודד במשך כשנתיים ביער בצפון ארצות הברית ליד אגם וואלדן, חזר לקהילה, וסיפר מה קרה בשני המקרים. בשבילו חיים פשוטים משמעם נסיגה מהצריכה והחומריות של החיים המודרניים, כדי לזכות מחדש בקרבה האבודה לטבע, וכך למימוש העצמי.

הפילוסוף השוויצרי-צרפתי ז'אן ז'ק רוסו (1712-78) העלה את הטיעון שדווקא פשטות כפרית וחיים פשוטים הם אלה שמביאים למימוש עצמי, בניגוד לרוח התקופה שלו, שדיברה על מעלת החיים המודרניים. רוסו טען שהתקדמות היידע הופכת את הממשלות לחזקות יותר, ומחסלת את החירות האישית. ככל שיש יותר התקדמות חומרית, הוא טען, כך יש פחות סיפוק נפשי, בשל היחסים הבינאישיים הטעונים: הקינאה, החשד והפחד. ובפרשנות שלי: שהצעידה קדימה היא בעצם צעידה אחורה, בעוד שצעידה אחורה היא צעידה קדימה.

עבור רבים כיום פשטות מרצון מבטיחה פחות דאגה ולחץ, סגנון חיים ידידותי לסביבה ואיזון נכון בין עבודה לבילוי, בין הסביבה לביני. והרומאים היו נוהגים לומר: "הרפואה מרפאת, הטבע מונע (את המחלה)" (medicus curat, natura sanat).

ערב חג השבועות 2016, חג הקציר והביכורים, נשתדל לרגע להתנתק מן המיסוך המתכתי התוקף אותנו מכל עבר, ונשתדל להגיע לאיזו תודעה צלולה יותר, על החיים שלנו: תודעה פנימית, כפרית וטבעית, פשוטה. לפניכם עשרה "אגסים המונחים על הכיסא" (פול סזאן, 1882), לזיכוך ולזיקוק של המחשבה.

 

1 רעש מעצב תודעה: ה"תקשורת" בישראל ובעולם הפכה מתיווך לשליטה. בנויה על חטיפת המודעות והדעת שלנו, בבליל אינסופי של אג'נדות לכל הכיוונים. אלה לא רק אמצעי התקשורת, ההולכים ונחלשים, אלה ההסחות האינסופיות של הסמארטפונים, הודעות סמס, מיילים, ווטסאפ, ציפצופים ופצפוצים, יישומונים מכל עבר ובכל מקום, עד שהכל הופך לאזיקי שעבוד בלתי נראים. ככל שאנו יותר מקושרים טכנולוגית, אנו מתנתקים יותר מעצמנו, והופכים להיות שייכים לאחרים.  

התקשורת הפכה לרעש, ואנו קורבנותיו. הרעש לא מאפשר ריכוז, חדשנות והתמקדות. תחת שליטתו אנו כבר לא מבחינים בין טוב לרע, בין חשוב לטפל, בין מר למתוק. הכל מתערבל בים של צעקות, טוקבקים, הודעות בנייד, רשעות וטיפשות.

ראינו דוגמה מאפיינת בליל השידורים, בעקבות הפיגוע במתחם שרונה בתל אביב. ה"תקשורת" התגייסה מייד להשתלט על התודעה שלנו ועל הדעת. "הסכסוך" הוחזר למרכז, והפניקה הוחדרה לכל בית ולכל סמארטפון, והלא את זה בדיוק רוצה הטרור.

אך מה עם השקט, ועם מה שאנחנו? כל אדם חייב סוג של "וואלדן", אחרת יאבד את מה שהוא. זה יכול להיות סתם פעולה עצמית כמו ניקיון, צביעת הבית, שחייה, או כל מה שמאפשר סוג של מחשבה ומדיטציה.

אז מירדו בעריצות הרעש. כבו אותו, והגדילו בכך את עצמכם. מי שיוציא את מכשיר הטלוויזיה, יכניס את עצמו. השקט הוא לא רפש, הוא מרחב מחייה.

נכבֶה עכשיו את הכל, וננסה להגיע לזיכוך התודעה.

 

 

2 הסונים בארץ ישראל, שיש המכנים אותם "פלסטינים", חווים צניחת ערך מטורפת ברחבי העולם ואצלנו, וכך זה היה צפוי לקרות. פעם הם נתפסו כמוקד תשומת הלב של העולם, וכיום, את מי הם מעניינים? הפיגוע בתל אביב רק מאשר מחדש את התדמית החדשה-ישנה שלהם: טרוריסטים. היתה זו ישראל ששידרגה אותם, ועכשיו חזרו להיות מזוהים כמחבלים מסוכנים. זוכרים את ועידת ההזויים בפריז, רק לאחרונה? אלה היו ניסיונות של הסוציאליסטים להעלות את ערך הפלס' מחדש, אך מובן שזה נכשל. שרי חוץ בכירים לא טרחו כלל להגיע, ומי שבא מהמערב, הכשיל את הועידה.

מי שעוקב אחר תקשורת הרעש בישראל סבור שהם עדיין מרכז היקום, ולכן נופח הסיקור של הפיגוע האחרון, אך בעולם הם נעלמו כבר לפני שנים. מה שהיה מזוייף ומלאכותי, לא מחזיק מעמד, כמו הלאומיות המזויפת בסוריה, בעיראק, בלבנון, ואיפה לא בעולם הערבי.

הפיגוע האחרון בתל אביב החריב אותם עוד יותר בדעת הקהל העולמית, אותם ואת חגיגות הניצחון המפוברקות שלהם, זה מאה שנים. לא עוצמה הם חווים, אלא חולשה נוראה.

 

3 ישראל, לעומת זאת, חווה עליית ערך אדירה בשנים האחרונות, שנות החורבן מסביב, כך שמעולם בתולדותינו לא היינו מחוזרים ורצויים כמו היום. ראשי מדינות נלחמים על הקירבה אלינו, הקשרים הבינלאומיים במזרח, באפריקה ובדרום אמריקה מזנקים, וכך גם ההשקעות הזרות. על פי רשת בלומברג, הגיע סך ההשקעות הזרות בארצנו בשנת 2015 לשיא של 285.12 מליארדי דולרים. באותה שנה נרשם מספר שיא בהשקעות מסין בישראל. הסחר עם הודו, יפן וסין מזנק ברמות מפתיעות, וכך גם גילוי אפריקה אותנו, וההיפך. רוסיה של פוטין היא מרחב של הזדמנויות מבחינתנו.


בכחול - התחיבויות ישראליות החוצה, באדום - כניסת השקעות לישראל, ובשחור, ההפרש המוצלח (מקור: בלומברג)

בין חבצלות המים: שיבת ציון, והתעצמותה של ישראל


החורבן הערבי מסביב משאיר אותנו כצוק איתן של יציבות, עושר ואושר, עליו נשמור מכל משמר באי התערבות בסכסוכי אחרים. הידרדרות טורקיה משאירה את ישראל כמוקד היחיד במזרח התיכון המורחב שעליו המערב יכול לסמוך. בשנים הקרובות נראה עוד ועוד חברות בינלאומיות שמקימות אצלנו את המרכזים האיזוריים שלהם.

ההתקרבות חלה גם באירופה, וכל מדינה שבה השלטון זז ימינה, וכולם יעברו ימינה, הופכת לידידה אינטימית שלנו. כך קרה עם נורווגיה, שמשטרה האדום-ירוק היה ארסי כלפינו, וכיום הם סגרו את המימון לרשות הפלסטינית. כך קורה עם דנמרק ומדינות נוספות שעוברות מהפך. תהליך דומה מתרחש באפריקה, במיוחד בשורה ארוכה של מדינות שבהן האוונגליסטים מגיעים לרוב, או לכמעט רוב. תופעה דומה נראית במה שנשאר ממדינות ערב, למשל סעודיה, מצרים או ירדן. שלושתן קרובות היום לישראל מאשר לארצות הברית, אם כי מהרגלים היסטוריים ופחד הן מסתירות את זה.

"הפלסטינים" מעניינים את מצרים, ירדן וסעודיה כמו שלג דאשתקד. הן המציאו אותם נגדנו, ועכשיו הם מפריעים להן להגיע אלינו.

עליית הערך הזו מאפשרת לנו לדרוש נאמנות כלפינו גם בהצבעות בינלאומיות. הגיע הזמן לפרוץ גם לארגונים בינלאומיים, למשל ארגון אחדות אפריקה, ארגונים איזוריים בדרום אמריקה, ועוד. זה הזמן שלנו עכשיו, לא לפחד לדרוש.

ח ד ש: עלה הישומון של האתר למשתמשי אנדרואיד, וניתן להוריד אותו ללא חשש בגוגל פליי (לכתוב שם: ג'יפלאנט, Gplanete, או גיא בכור). המשתמשים גם יקבלו הודעה מוקדמת לנייד על מאמרים חדשים בג'יפלאנט. בסלולארי גם ניתן לשתף בקלות את המאמר בווטסאפ, בפייסבוק או במייל. למי שאין אנדרואיד, ניתן לקרוא בסלולארי כמו מקודם.

 

4 הסונים בארץ ישראל חוזים בפריחה הישראלית, בערים החדשות והנוצצות, "שוק שרונה", הרכבות המהירות, המחלפים, הכבישים, והקנאה שורפת אותם. להם יש מנהיגות שעסוקה בהסתה ובנפוטיזם, אם אלה חברי כנסת שמעקרים את בוחריהם ממוקדי הכוח, או רשות פלסטינית מושחתת. "הנשיא" המדומיין, שהקדנציה שלו נגמרה לפני שנים, חונך מוזיאון ריק, בונה לעצמו ארמון מפלצתי, וחונך רחובות על שמו. ובאותו זמן, היהודים בונים, מקימים ומדהימים.

ולכן, במקום להצטרף להצלחה שלנו, הם מתרסקים עליה, מרוב קינאה וצרות עין, בשיטות שכבר מזכירות את דאעש. את ההצלחה שלנו הם לא יעצרו, ההיפך, אך את עצמם הם ישמידו. הם הרי מזמן על אי המתים.

מי שמצפה להכרה מהם בנו – יחכה גם עוד מאה שנים. אנחנו לא צריכים לא את אהבתם ולא את קירבתם. למרות הרעש, נמשיך בשלנו.

יותר מזה: הם דווקא מחזקים את הלכידות החברתית שלנו, לקראת היותנו אומה הומוגנית. הם כלי בזיקוק הלאומיות היהודית בארץ ישראל, וזה תפקידם ההיסטורי.
 

 

5 שנים אמרו לנו: "אל תהיה צודק, תהיה חכם", ואין מחשבה שגוייה מזו. בעולם פוליטי, הסיבה למענה אתם נלחמים חייבת להיות צודקת יותר מזו של אויביכם, אחרת הם ניצחו. "החוכמה" אינה רלבנטית בקרב על התודעה. חשוב להראות כמה האוייבים שלכם לא צודקים. עדיף להיות צודק ולא חכם, ולעולם אין להניח שהצדק שלנו מובן מאליו. יש לפרסם ולקדם אותו כל הזמן, כי העולם לא יודע, ולעולם כבר לא כל כך אכפת.

בחשיפת המניעים של האויב, וכאשר גורמים לו להיראות רע, צמצמתם את בסיס התמיכה ואת יכולת התמרון שלו. הצביעו על עצמכם, ככל האפשר, כעל הקורבן, האנדרדוג, ואם הותקפתם בקרב תודעתי, השיבו תמיד אש באש. לימדו להשליך אשמה על הצד השני כנשק מוסרי, הם עושים לכם בדיוק את אותו דבר.

השתמשו תמיד במילה "צדק". אנו צודקים, זו ארצנו ההיסטורית.



אז איך נצעד צעד קטן לעבר החיים הפשוטים? להפחית קניות וצריכה. להסתפק במה שצריך, ולא לרדוף אחר רשימה אינסופית, שרק תלך ותגדל. יכול להיות מושלם אם אדם יגדל את המזון שלו בעצמו. ואיך נצעד צעד אמיץ יותר לעבר החיים הפשוטים (2:00)? במעבר מהצלחה כלכלית לעבר מימוש עצמי. ואם הגעתם להצלחה כלכלית, הוכחתם. עכשיו עיברו למימוש עצמי.


 

ה ה פ ח ד ה – זה כעשרים שנים לפחות אנו חוזים במניפולציות הפחדה על הציבור הישראלי, בניסיון להשתלט לו על התודעה, כדי שיוותר טריטוריאלית. זה החל עם איום הגרעין האיראני, שבו השתמש קודם כל שמעון פרס. הוא טען שחייבים להגיע להסדר מדיני עד שנת 2000, לפני שלאיראן יהיה נשק גרעיני. רק אחר כך האיום הזה אומץ בידי אחרים. בינתיים אין נשק גרעיני, ואין הסדר מדיני.

או הדמוגרפיה, ניסיון של הפרוגרסיבים בישראל לאיים עלינו שנהיה מחוסלים אם לא נפעל נכון, אך הדמוגרפיה היא כבר יהודית, וגם זה נכשל.

או הדה-לגיטימציה, ניסיון להציג אנטישמיות כנובעת מהמעשים שלנו. ולאחרונה, החרם, שלא היה, לא יהיה וכבר כיום מחבליו בבעיה רצינית. שורה של מעשי חקיקה בעשרות מדינות בארצות הברית מקבעת כל חרם או סנקציה על ישראל כפעולה החושפת את המחרים לסיכון בתביעה או בסנקציה נגדית; כמו החוקים נגד טרור, או הלבנת הון. מי שמחרים את ישראל - שווקי ארצות הברית הולכים ונסגרים בפניו, ולכן, גם אם מישהו שקל להחרים, וכלל לא בטוח שהיו כאלה, זה נסגר.

כל ההפחדות כשלו, והיו כאלה שנבהלו. בדמוקרטיה אמיתית כמו אצלנו, אפשר לנסות לשכנע, אך הפחדות ייכשלו.

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן 
  
 

7 איראן: זוכרים את מאמרי השמחה ב"תקשורת" בישראל על מליארדי הדולרים של השקעות באיראן, וחברות בינלאומיות שיעמדו שם בתור, האירופים, ומה לא? שנה עברה מאז אותה "עסקה", והרבה לא קרה. כיוון שאיראן היא רשמית המדינה מספר אחת בעולם התומכת בטרור, על פי מחלקת המדינה האמריקנית, מי שישתף איתה פעולה, חושף את עצמו לתביעות מליארדים על פי חוקי הטרור. לכן, בנקים לא מוכנים לעבוד עם מדינה מצורעת זו. חוקים אמריקנים להגבלת מי שביקר באירן עושים גם הם את שלהם, שלא לדבר על מחירי הנפט הנמוכים.

חוגים רבים באיראן מעריכים שהם הפסידו יותר מאשר הרוויחו. מה הם יעשו בנוגע לעיסקת הגרעין את זה נראה בחודשים הקרובים, כנראה עם מנהיגות אמריקנית חדשה.

מה שנראה כיתרון עלול להתברר כחיסרון, וההיפך. איראן, בגדול, נשאבה כבר לסכסוך הסוני-שיעי האימתני, וגורלה כבר מעוצב שם, לא אצלנו.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן


תמונה: אימג'בנק, Getty Images 
 

8  האנטישמיות היא אמיתית: ככל שהאסלאם מטפס צפונה ומערבה, לעבר אירופה וצפון אמריקה, כך הוא מביא עימו את האנטישמיות והאנטי ישראליות שכל כך מקובלים בעולם המוסלמי. זה מעמיד את היהודים שם בסכנה יומיומית, שיש לה רק תרופה אחת: עלייה לישראל. יהודים מצרפת יכולים לעבור לבריטניה או לצפון אמריקה, אך האנטישמיות המוסלמית, מחוזקת באנטישמיות של השמאל, תגיע גם לשם. ולכן, האנטישמיות היא ציווי ליהודים לעלות לארצם. כאן הם יבנו - וייבנו.

הציונות המודרנית נולדה בפריז, עם השפלתו של הקצין היהודי אלפרד דרייפוס (1895), והשפלת היהודים בפריז של היום רק תעצים את הציונות. 

לפני שתמשיכו במאמר, האם הצטרפתם כבר למועדון ג'יפלאנט בפייסבוק? יש בו פרשנויות מהירות של ד"ר גיא בכור, שלא תמיד מופיעות באתר:


9  העולם הערבי ממשיך להתפרק למרכיביו הבראשיתיים, כלומר עדות, דתות ושבטים, והמדינות ממשיכות להישאב לוואקום. ריבונות במתכונת המערבית נעלמת, וממשלות זומבי מנהלות בעיקר את הגילדה החברתית שלהן. קשה להאמין כמה הכל בוער מסביבנו, אבל אנחנו הרי מדינה ניטראלית, שאינה קשורה לא במלחמת העדות ולא במלחמת השבטים.

הזרות-לכאורה שלנו הפכה ליתרון. אי המעורבות - לנכס לאומי. Self-reliant.

סוריה נקלעה למערבולת שאין ממנה מוצא, כך גם עיראק, תימן ולוב. לבנון, סעודיה וירדן מאויימות, וכך גם מדינות המפרץ הפרסי. "אלחשד א-שעבי", המיליציות השיעיות המתפרעות ב"עיראק" בחסות האמריקנים, נשבעו שאחרי עיראק פניהן למפרץ הפרסי. טורקיה מתפוררת לאומית, וכך גם איראן, שמסתירה את זה מאוד. ובתווך הג'יהאדיזם, הסלפים ודאעש. מה לכם ולהם? אנחנו מדינה נייטראלית.

הסכסוך הישראלי-ערבי? ישראל מביטה מן הצד על הסכסוך הערבי-ערבי.

ואגב דאעש, הנה המכנה המשותף: דאעש מאיים בפיגועי רמדאן במערב, וחמאס מאיים בפיגועי רמדאן בישראל. אלה גם אלה הפכו את החודש הזה לחודש הטרור העולמי. הנה המכנה המשותף שלנו עם כל מדינות העולם, שכולן חוות או יחוו טרור. חמאס ודאעש התנדבו לחזק את הקשרים העולמיים שלנו באופן שלא היה לנו מעולם. הם משרד החוץ האקטיבי.

בנוגע לדאעש, רעש האינטרסים העדתיים, הדתיים והאיזוריים מתחזה למאבק ב"מדינה האסלאמית", אך מאמץ משותף להילחם בה, עדיין לא נראה. היא נחלשת, אך גם מתחזקת, במניפולציות תודעתיות יומיות. 

 

10 איזהו העשיר? השמח בחלקו. בערב חג השבועות, חג ההתחברות לאדמה, יש לנו כל כך הרבה, במידה שלא היה לנו מעולם. יש בפנינו כל כך הרבה התחלות חדשות ורעיונות להעצים את הלאום היהודי שלנו במדינתו, שזה מלהיב, ואנו מסוגלים להכפיל את ההישגים שלנו, ואת המימוש הלאומי שלנו. הגיע הזמן שהקוראים הרבים שלנו בעולם יחזרו, כדי שגם הם ישתתפו בהצגה המרתקת והמלהיבה בעולם, והיא הסיפור הישראלי. ואם הגעתם להצלחה כלכלית, הוכחתם. עכשיו עיברו למימוש עצמי.

לכולנו מגיעים מימוש עצמי מקסימלי וייעוד שורשי. לכולנו מגיע אגס ישראלי.



סיכום התוצא לנפש 2015: את מי עברנו, את בריטניה או את צרפת?

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להיכנס 
כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור "המלץ לחבר", בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן