הצטרפות לג'יפלאנט פריים
רישום לקבלת התראות למייל
>> לשתף לחברים את המאמר? יש למעלה אפשרות שיתוף פשוטה לווטסאפ, לפייסבוק או למייל של החברים


לקראת עשרה מליון דוברים: ניצחון השפה העברית – הדור הבא - הגדלה / תמונות נוספות  ישראל
30/7/2015
עד היום התמקדנו בעברית מן החוץ אל הפנים, כלומר בנינו בעזרתה אומה. אך האומה קמה, והיא חזקה מתמיד. עכשיו אפשר להפנות את העברית גם מבפנים החוצה. מבניית אומה לתמיכה בינלאומית באומה. מן המעגל הראשון של עולים ישראלים, למעגל חיצוני של יהודים בגולה ושל לא-יהודים. לא תאמינו כמה גדולה תהיה ההצלחה.

 לקראת עשרה מליון דוברים: ניצחון השפה העברית – הדור הבא


מאת ד"ר גיא בכור


"באתי, ראיתי, ניצחתי" (יוליוס קיסר: Veni, vidi, Vici): הרעיון של "שפה אוניברסאלית", כלומר ההיפוך של מגדל בבל, תמיד ריתק את האנושות, ושפה כזו אכן באה בעקבות כיבושים והשתלטות על שטח. בין הייתר היו אלה האשורית, הבבלית, הארמית וכמובן, הלטינית. מי שכבש ושלט, השליט את שפתו. הלטינית הפכה לאוניברסאלית הודות להתפשטות האימפריה הרומית (הוקמה בערך ב- 27 לפני הספירה), והיא הפכה לשפה הרשמית של הממשל, העסקים, הדת, החינוך והמשפט של העולם. מי שרצה להצליח באימפריה, בעיקר במסחר, ניזקק לה.

כך השתלטה הלטינית על רוב מערב אירופה, ונשארה כך עד לסוף המאה ה- 16, בעיקר בשל דומיננטיות הלטינית בכנסיה הקתולית.

עם שקיעת האימפריה הרומית המערבית (כלומר במאה החמישית) איזורים שלמים, שנשלטו בידי האימפריה החלו להישמט מן השליטה המרכזית, כך שמבטאים שונים של הלטינית, שהיו בשימוש, הפכו לשפות.

התגברות הסחר חייבה שוב שפה משותפת בינלאומית, וכך החלו להתעורר הרעיונות להמציא שפה כזו. הוגה הדעות החשוב גוטפריד וילהלם לייבניץ (1646-1716) הציע, למשל, שפה שהורכבה מסימנים, והוא הושפע בכך מן הסינית או מן המצרית העתיקה. כך גם ג'וזפה פיאנו (1858-1932) שהציע שפה מבוססת לטינית. היו עוד ניסיונות להמציא שפה אוניברסאלית כשפה שנייה, למשל האידו או האספרנטו. דווקא היום הרעיון של לייבניץ קורם עוד וגידים עם אחת השפות ההולכות ונפוצות בעולם כולו: האימוג'י, כלומר שפת הסימנים שבה אנו משתמשים בסלולארי או ברשתות החברתיות.

שפות נולדות, שפות מתרחבות, שפות נסוגות, ושפות מתות, ובמידה רבה מצבן הוא שיקוף מצב הדוברים אותן.

 

1 שפות משתלטות ומתרחבות בעקבות הכלכלה העולמית, שהיא הכיבוש החדש, ובעקבות נדידה טריטוריאלית: כלכלות חזקות מקרינות על המסחר איתן, ולכן השפה שלהן הופכת חשובה יותר ויותר. בעל המאה הוא בעל השפה. כך קרה עם האנגלית הדומיננטית, ומן הסיבה הזו שומרות גם הגרמנית, הסינית, היפנית או הרוסית על מעמדן. שפות שניות הן קודם כל אינטרס, והאינטרס הוא לרוב כלכלי.

שפות מצטמקות גם בגלל ילודה והגירה: יש שפות אירופאיות של מדינות קטנות ומרוחקות המצטמקות במספר הדוברים אותן, למשל איסלנדית, לטבית, ליטאית, מלטזית, ואלה שפות בסכנת היכחדות. יש שפות אירופאיות מרכזיות שנתונות באיום: הבולגרית, היוונית, ההונגרית, הפולנית, האוקראינית ועוד. ילודה נמוכה והגירה גדולה החוצה מצמקות את מספר הדוברים אותן. למשל, באוקראינה לפני 20 שנים היה מספר התושבים 53 מליון, אך היום נותרו שם רק 41 מליון. בבולגריה, לדוגמה, היו בשנת 1988 תשעה מליון תושבים, אך היום גרים שם רק שבעה מליון. ב- 2060 המספר יידרדר עוד, ל-5 מליון. ביוון היו בשנת 2003 11 מליון תושבים, וכיום המספר לא גדל, אלא ההיפך, ירד והוא עומד על 10.9 מליון. הסיבה היא הגירה מואצת החוצה, והניסיון מלמד שעם ההגירה השפה המקורית מתנוונת אצל המהגרים, הקולטים את דומיננטיות שפת העבודה. עוד מדינה קטנה, דנמרק תקועה. בשנת 1973 היו בה 5 מליון תושבים, והיום 5.6 מדברים דנית. בפינלנד היו בשנת 1990 5 מליון, והיום 5.4, ולא כולם מדברים פינית. אלה שפות מאוימות.

יהודה נשבתה ויהודה התעוררה
 

2 יש בהחלט שפות שהן כבר רגע לפני היכחדות. יש בעולם פחות מ- 7,000 שפות מדוברות, וחצי מהן, כולן שפות ילידיות, צפויות להיכחד בתוך כחמישים שנים. כל שבועיים מפסיקים לדבר בשפה נוספת בעולם, כך שמלחמת השפות הדרוויניסטית בעיצומה.

כיצד זה קורה? או שהדובר האחרון הולך לעולמו, או שהשפות הזעירות נדחקות על ידי השפה הדומיננטית, למשל בבתי הספר, בעסקים או ברחוב. מבחינתנו אלה, למשל, הלדינו או היידיש, אך גם כל ייתר השפות שאיתן הגיעו העולים לארץ. העברית הפכה לשפת המדינה, החינוך, הכלכלה והעסקים, וכל האחרות נדחקו הצידה. הדור השני של ההגירה מרוסיה מסרב לדבר רוסית, אלא עברית בלבד, ברצונו העז להשתלב במדינה, בצבא ובשוק העבודה. כך בדיוק היה עם דוברי היידיש או הערבית מהבית. זה נתפס כגלותי. אפילו השפה הערבית של הערבים בישראל הפכה כבר ליציר כלאיים לשוני ערבי-עברי.

החברה שלנו היא חברה דוברת עברית.

 

3 הערבית היא שפה שהתרחבה מאוד בעשורים האחרונים, אך ההתרחבות נבלמה מעט. הילודה הערבית צנחה באופן תלול, והגירה של מליונים לאירופה ולצפון אמריקה מביאה את המהגרים לאמץ שפות אירופאיות. ילדיהם כבר ידברו בעיקר את השפות החדשות. ועדיין זו שפה שיש לה השפעה הולכת וגוברת באירופה, כיוון שמליונים מגיעים לשם, כמו גם לא מעט שמתאסלמים, ולכן נחשפים לשפת הקוראן. עם הפלישה הדמוגרפית של אירופה בידי מהגרים ערבים, הערבית הופכת כיום לשפה שאי אפשר להתעלם ממנה עוד במערב. באיזורים עירוניים רבים בצרפת היא דוחקת את שפת המקום.

אך הערבית עדיין אינה שפה בינלאומית, המגשרת בין דיפלומטים, אנשי עסקים ותרבויות. למרות שהיא שפה מדוברת מאוד, היא עדיין נתפסת כשפת קצה.

לצפות ברצף בקריקטורות של מושיק גולסט

מאמרים קצרים של ד"ר גיא בכור
 

4 הצרפתית היתה עד לפני כחצי מאה שפת העסקים, הדיפלומטיה והאינטלקטואלים, ה- lingua franca תרתי משמע, כלומר שפה שנייה שאינה שפת אם, שמשמשת בעיקר לעסקים ולגישור בין תרבויות. אך היא הולכת ונדחקת מטה, ובוודאי שאינה עוד שפה אוניברסאלית. בצפון אפריקה הערבית ניצחה אותה, ואפילו במושבות צרפתיות לשעבר עוברים ללמוד אנגלית כשפה שנייה, שכן היא פראקטית הרבה יותר. אפילו בלבנון כבר מעדיפים אנגלית על פני הצרפתית המוגבלת. באירופה 41% כבר מדברים אנגלית כשפה ראשונה או שנייה, ורק 19% צרפתית. המספר הזה צפוי עוד להיחתך בשנים הקרובות. בהתאם לכך גם התקצוב של המוסדות המפיצים את השפה הצרפתית בעולם: "לה פרנקופוני" מתוקצב בכ- 10 מליון אירו בשנה, לעומת "המועצה הבריטית" עם כ- 150 מליון אירו. הצרפתית עדיין שומרת על מקומה בכמה מדינות באפריקה, אך לא עוד במערב, וזו עדות נוספת לצניחתה של צרפת אל תהום כלכלי ומדיני.

גם הצרפתים נאלצו להודות בתבוסתם, והדיפלומטים שלהם למדו לדבר באנגלית.

 

5 שלוש שנים עברו מאז המאמר האחרון שלנו על השפה העברית, ובזמן הזה היא גדלה בחצי מליון דוברים, ושמונה שנים חלפו מאז המאמר הראשון שלנו על העברית, ומאז היא גדלה בלפחות מליון דוברים. העברית היא השפה היחידה בהיסטוריה האנושית שחזרה לחיים. כל ייתר הניסיונות כשלו, והעברית גם לא מפסיקה לגדול. במאמר האחרון היה מספר הדוברים כ-9 מליון והיום הוא עומד על 9.5 לקראת עשרה מליון דוברים. הסיבה לזינוק: היתרבות האוכלוסיה בישראל, כיום 8.5 מליון (כשכמעט כולם דוברי עברית), עוד כחצי מליון ערבים ביו"ש הדוברים אותה, כ- 700 אלף ישראלים ברחבי העולם, ועוד אלפים רבים של לא-יהודים בעולם.

העברית היא השפה היחידה בעולם, שהכפילה את מספר דובריה מאז שנת 1985, הודות לריבוי המואץ של האוכלוסיה (בעיקר היהודית), כתוצאה מזינוק בילודה היהודית, ומעלייה מואצת. בהתאם לכך, מספר דוברי העברית עולה בלפחות מליון כל שבע שנים. זהו קצב גידול דרמטי, אם כי עדיין במונחים הצנועים שלנו.

   

לפני כאלפיים שנה התקיים המפגש הטעון בין השפות העברית והלטינית. זו האחרונה לא יכולה היתה לקבל שפה, שמתגרה בה ואינה מקבלת את עליונותה. התוצאה היתה החרבת העברית. אך ראו את הפלא: איזו שפה נכחדה באמת, ואיזו רק מתחזקת? ובקרב ההיסטורי הגדול בין רומא לירושלים, מי נותרת מאחור ומי מזנקת?
 

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם -
כ א ן.



6 הפרדוקס הטכנולוגי: בעוד שפות עם מספר דוברים מועט סובלות בעידן הטכנולוגי, העברית נהנית דווקא מהאצה. אם אין הרבה דוברים, הטכנולוגיה פחות נגישה וסובלנית כלפי שפות קטנות, ופחות תומכת בהן, בעיקר מסיבות כלכליות של כדאיות. כתוצאה מכך הדוברים אותן פונים עוד יותר לאנגלית, וכך השפות מתמזערות עוד יותר. אך כיוון שישראל היא בירה מרכזית של מהפיכת האינפורמציה, העברית דווקא זוכה לקדימות ולעדיפות, כיוון שכל כך הרבה ישראלים מעורבים בתעשייה. כמה תמיכה יש באינטרנט ליידיש או למלטזית?

מהפיכת האינפורמציה היא ברכה לעברית, וגם כלי חשוב בהפצתה און-ליין. רבים בעולם לומדים היום שפות באמצעות האינטרנט, ומי שישקיע בתחום, ייהנה מברכה כלכלית.


7 הפרדוקס ה"פלסטיני": דווקא "פלסטינים" רבים רוצים ללמוד עברית, וחלק מהם גם מגשים את זה. הרשות הפלסטינית אינה מלמדת עברית כמדיניות בבתי הספר שלה, אך בתי ספר פרטיים בסקטור הערבי ביו"ש מציעים את העברית כשפה שנייה זרה אחרי האנגלית. בבית ספר כזה באל-בירה, למשל, מתוך 600 תלמידים בגילאי 7-10 120 לומדים עברית עם תוכנית הלימודים הישראלית. במזרח ירושלים אלפים משתתפים בקורסים ללימוד עברית, ואפשר לראות מודעות של בתי הספר לעברית על גבי האוטובוסים הנוסעים בקווים הערביים שם.

למה הם לומדים עברית? סקרנות לחברה הישראלית הדינאמית, שמרתקת רבים, והרצון להצליח מול השוק הישראלי או ישראלים. ערביי ישראל מקדישים תשומת לב רבה ללימוד העברית, היא המפתח להצלחה שלהם אצלנו. לשלב את הילדים שלהם בבית ספר יהודי בעברית כמובן, זה נחשב שם כערובה להצלחה.

הרשות הפלסטינית אינה מתלהבת מהתעוררות העברית אצל פלסטינים, אך היא לא מסוגלת לבלום את התהליך. לא פחות מ- 200 מרכזים ערביים ביו"ש מציעים לימוד של העברית, וזה עסק.

סוד האותיות העברית, שהלכו לאיבוד במזרח התיכון

תהליך דומה, אם כי פחות מפותח, מתרחש בעולם הערבי, שיש בו עניין גדול בשפה העברית. אם היו יכולים, רבים היו מצטרפים למחלקות ללימוד עברית, שקיימות ברוב האוניברסיטאות במצרים, למשל.

אני עדיין זוכר את הצמא והסקרנות האדירים של סטודנטים מצריים רבים, שהכרתי, כאשר הייתי מבקר במרכז האקדמי הישראלי שעל גדות הנילוס בקהיר.

לפני שתמשיכו במאמר, האם הצטרפתם כבר למועדון ג'יפלאנט בפייסבוק?

8 בשעה שאתם קוראים את המאמר הזה, אלפים רבים שוקדים על לימוד השפה העברית. בישראל, כאשר השנה אנו צפויים לכ-35 אלף עולים, שלרובם זו שפה זרה לגמרי, אך גם בסין, בקוריאה, בפולין, במצרים ועוד הרבה מקומות מפתיעים. העברית נתפסת עבור העולים ככלי חיוני להצלחה במולדת החדשה, ובמזרח אסיה העברית נתפסת כמודל חיקוי של הצלחה בחיים. בביצוע נכון, מליונים יכולים ללמוד עברית במזרח: ישראל והמורשת העתיקה של העם היהודי מרתקים רבים שם.

וכך, עם התגברות העלייה לישראל: הרוסית מפסידה דוברים, האוקראינית, הצרפתית, האיטלקית, הספרדית, הפורטוגזית ועוד ועוד, אך העברית מרוויחה אותם. מערך צפוף של אולפנים ומנטאליות של הנחלה, הפכו את ישראל למדינה המתוחכמת ביותר בעולם בהנחלת השפה שלה. לימוד העברית הוא מרכיב חשוב בתודעה המתפתחת שלנו. Lingua franca שבהדרגה הופכת גם לשפת אם, וזה תהליך שייחודי לנו.

כל יום ילידי שפות זרות בישראל הולכים לעולמם, ונולדים דוברי עברית, והמגמה הזו רק ממשיכה ומתעצמת, וכמו שהמדינה תומכת בעברית, העברית תומכת ומחזקת את המדינה. העברית הפכה לכור ההיתוך של כל יושבי הארץ. הקליטה היא העברית, והעברית היא הקליטה.



תמונה: אימג'בנק Getty Images

הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים. אפשר גם לשלוח את המאמר הזה לחברים. יש כפתור לשם כך, בתחתית המאמר.

חדש: אתר ג'יפלאנט הותאם לקריאה נוחה בסלולארי


9 רבים שואלים אותי שוב ושוב מדוע אינני מפרסם את המאמרים בשפות נוספות. אמנם יש קבוצה של מאמרים באנגלית, אך הכתיבה בעברית באתר היא התעקשות, ויש לה סיבה. אני יודע שהמאמרים מתורגמים באופן שוטף לאנגלית, יוונית, פולנית, רוסית, ספרדית ועוד ועוד שפות, אך חשוב לי שרבים יידעו שיש בעברית משהו שלא ימצאו בשפה אחרת. שבעברית של כולנו יש יצירה ויש מקוריות, ומי שירצה להפיץ אותה לשפות זרות יכול לעשות זאת. מבחינתי העברית אינה שולית לשפות אחרות, אלא היא העיקר. היא המטרה. ששפות אחרות יהיו שוליות לה. כל פעם מרגשת אותי פנייה של ישראלים בעולם, שכבר התנתקו מזמן מישראל, אך האתר והעברית שלו מחזירים אותם אלינו.

אך למה להגביל את תפוצת המאמרים רק לעברית? לאחר שתקראו את הסעיף הבא תבינו זאת טוב יותר.


10 עד היום התמקדנו בעברית מן החוץ אל הפנים, עשרות שפות התנקזו לשפה אחת, כלומר בנינו בעזרתה אומה. אך האומה קמה, והיא חזקה מתמיד. עכשיו אפשר להפנות את העברית גם מבפנים החוצה. מבניית אומה לתמיכה בינלאומית באומה. מן המעגל הראשון של עולים ישראלים, למעגל חיצוני של יהודים בגולה ושל לא-יהודים.

מערך בינלאומי של מכוני תרבות ללימוד השפה העברית צריך להיות מוקם באירופה, בצפון אמריקה ובדרומה, כמו גם במזרח אסיה, כפי שלספרד יש את מכון סרוואנטס, לגרמנים יש את מכון גיתה, וכך גם לבריטים ולצרפתים. המערך יסובסד בידי הממשלה ותורמים, שיבינו את חשיבות העניין, ואכן, יש כבר כמה התחלות בעניין. המורים יכולים להיות מורים מקומיים, כדי להנגיש ולהרחיב את השימוש והעניין הבינלאומיים.

הפנייה היא ליהודי העולם, שהשפה היא מכשול בפניהם להכיר באמת את ישראל, כמו גם ללא-יהודים רבים, שירצו ללמוד עברית. המצטיינים יוזמנו לביקורים בסגנון "תגלית" בישראל.

למה שירצו ללמוד עברית? ראשית, זו שפת התנ"ך העתיקה, ויש קהילות גדולות מאוד בעולם שירצו לקרוא את התנ"ך במקור, כעניין רוחני. בארצות הברית כדוגמה יש קהילות גדולות של נוצרים (למשל Hebrew Roots) שלומדים עברית, מתוך הזדהות עם ההיסטוריה שלנו. שנית, ישראל והעם היהודי נתפסים בידי רבים, בעיקר באסיה, כמודל להצלחה ולחיקוי. ושלישית, ישראל היא מרכז טכנולוגי חשוב, שרבים היו רוצים להשתלם בו או לעבוד איתו. זיכרו, הצלחה כלכלית מחזקת את שפת המקום והופכת אותה לאטרקטיבית יותר.

המיתוג: עברית היא הצלחה. שפה עתיקה בת אלפי שנים, ועם זאת "מגניבה" ושובבה. ישנה וחדשה, עתיקה ומהפכנית בו בעת. לשון הקודש ולשון חולין. האם יש עוד שפה שדובריה יכולים קרוא בה טקסטים עתיקים במקור (התנ"ך) והיא באותו זמן שפת מהפיכת המידע והטכנולוגיה המתקדמת ביותר? מי שילמד אותה, יפצח לעצמו את חיבור העבר עם העתיד. יפצח את חידת האנושות.

תפקיד רשת המכונים יהיה גם לחבר בין הקהילות הזרות דוברות העברית ברחבי העולם, לקהילה אחת שתתמוך בישראל, כמו הקהילה הפרנקופונית, שהקימו הצרפתים. היום בעידן הרשתות החברתיות החיבור הזה אפשרי וזול מתמיד.

ואכן, זו ההסברה הטובה ביותר שנוכל להשיג, משום שמי שמשקיע כל כך הרבה זמן בלימוד שפה, יתחבר גם אל התרבות והקיום הישראלי שלנו. אין שום סיבה שלא נגיע ל- 20 מליון דוברי עברית בתוך כעשור. זה תלוי רק בנו. כך גם נחשוף את העושר העצום של התרבות הישראלית, שכמעט לחלוטין לא מוכרת בעולם. החשיפה הזו חיונית להבנת החברה שלנו, צרכיה והעוצמות שלה. שפה היא קשרים וחיבורים, וכל מדינה זקוקה לכמה שיותר חיבורים אל העולם.

העברית לא תהפוך לשפה אוניברסאלית, אך בעולם בו שפה מתה כל שבועיים, מי שנתפסה פעם כשפה מתה – רק תמשיך ותתחשל בקשר גומלין עולמי שלא צריך להיות לו סוף: אנחנו נחזק אותה, והיא אותנו. ובדרך גם נהנה הנאה מרובה.



כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית "לחידוש מנוי קיים לחץ כאן", או -
כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור "המלץ לחבר", בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן