הצטרפות לג'יפלאנט פריים
רישום לקבלת התראות למייל
>> לשתף לחברים את המאמר? יש למעלה אפשרות שיתוף פשוטה לווטסאפ, לפייסבוק או למייל של החברים


גלגלי הענק הנאנחים: על מותה של המדינה הסורית - הגדלה / תמונות נוספות  סוריה
8/7/2013
במזרח התיכון כללי זכויות האדם חדלו מלהתקיים, והעיקרון הוא של מלחמה טוטאלית, עד המוות, בגוף וברוח. רק טיפש יחליש את עצמו ברגעים האלה, כדי שישמש טרף קל בידי אוייביו, שאין להם דבר לסכן ואין להם דבר להפסיד. גלגלי המים הנוהמים באנחה הם, לכן, אזהרה לכולם.

 גלגלי הענק הנאנחים: על מותה של המדינה הסורית


מאת ד"ר גיא בכור

בפרק ה"תמרונים" שלו, כותב פילוסוף המלחמה הסיני סן טסו, בן המאה הרביעית לפני הספירה ("אמנות המלחמה") אקסיומה מעניינת: "לאויב מוקף עליך להשאיר דרך מילוט". ושאלתי את עצמי, איך זה ייתכן, האם סן צו ויתר על אסטרטגית הכתישה המוחלטת שלו, שיש להשמיד את האויב לגמרי? הפרשן הקדום טו מו מסביר: נהפוך הוא, זהו תכסיס. אויב מוקף ונצור, היודע שאין לו דרך מילוט, אין לו לכן מה להפסיד. הוא יילחם עד לחייל האחרון, ויגרום לך אבידות כבידות. אך אם האויב יהיה סבור שיש לו דרך מילוט, הוא יטה שלא להלחם באופן נועז, אלא לחפש את הבריחה, כדי למלט את עצמו. "הידיעה שיש אלטרנטיבה למוות חייבת להיכנס לראשו של האויב", מסביר טו מו, "ואז תתקוף אותו".

"לכתוש את האויב" היא דוקטרינה מוכרת בסין העתיקה. ברגע שהגעת לניצחון משמעותי, עליך לשאוף לחסל את האויב, שכן אם תעצור בחצי הדרך, מתוך רחמים או תקווה לפיוס, אתה עושה את האויב ליותר נחוש, ויום אחד הוא ימצא את הדרך לנקום. יתכן שהאויב יהיה ידידותי, אך נקמתו בוא תבוא, ולכן אסור שיהיו רחמים. וזו בדיוק התפיסה של מה שמתרחש היום במה שהיתה פעם סוריה. זהו מאמר על מותה של מדינה, עם לקח גם לנו.

 

1 האסטרטגיה של צבא אסד, המתוגבר בחיזבאללה, באיראנים ובנשק וכסף רוסי היא להטיל מצור על ארבע הערים הראשיות בסוריה: דמשק, חאלב, חומס ואלחמה. לא רק להטיל מצור אלא לכתוש אותן לגמרי, ובעצם להחריב אותן. הערים האלה מלאות אזרחים, שרבים מהם מורדים. אין אפשרות לעבור מבית לבית ולחסל את המורדים, צבא אסד גם לא מיומן לכך, והמדינה היא ענקית. ולכן האסטרטגיה שננקטת בחודשים האחרונים היא מדהימה במונחים מודרניים: יש להחריב את הערים האלה עד היסוד, ויחד איתן ייקברו גם המורדים. מאז מלחמת העולם השניה לא ראינו אסטרטגיה כל כך טוטאלית, אכזרית וחד משמעית. בהמשך נראה וידאו, על תוצאות המדיניות הזו.

המסר הוא מאוד פשוט: האזרחים שלא רוצים להיהרג יכולים לברוח. מי שנשאר - ימות.

טנקים, ארטילריה, טילים ומטוסים, כותשים את הערים הראשיות יום ולילה. מן העיר חומס, למשל, לא נשאר עוד הרבה, רוב העיר כבר חרב. בית אחר בית, רחוב אחר רחוב, שכונה אחר שכונה, הריסות, ובתים קרוסים, פעורים אל השמיים ללא נפש חיה בתוכם. שקט מוזר שורר שם, של מוות.

 

2 נכון הוא שמנהיגים חסרי אחריות בינלאומית כמו ברק אובמה הכריזו שנשק כימי הוא קו אדום עבורם, אך צבא סוריה עושה שימוש בנשק כימי כל יום, זה הפך לעניין שבשגרה. מדובר בהפעלה טקטית של גזי עצבים למיניהם, מורכבים על פגזי מרגמות. לשימוש הזה יש כמה מטרות: להרתיע את האוכלוסיה האזרחית שאינה לוחמת, כדי שתברח מן האימה, והשני, להרוג כמה שאפשר מן המורדים. אסד הבין כבר שאיש אפילו לא נוזף בו, והוא משמיד. עד כמה נהרגו במלחמה הזו 105,000 איש, והמספרים יגיעו גם לרבע מליון. מספר הפצועים הוא מאות אלפים, ומספר הפליטים והעקורים מליונים.

במלחמה טוטאלית המטרה היא להשמיד כמה שיותר מן האויב, ולכן, בדיוק לשם כך נוצר הנשק להשמדה המונית. סדאם השתמש בו, גמאל עבד אלנאצר השתמש בו (בתימן) ואסד משתמש בו; שלושה מנהיגים "לאומיים" מן המורשת של העולם הערבי.

 
תמונה: אימג'בנק, Getty Images


3 אסד משמיד את מקורות החיים של המדינה שלו. הופצצו תחנות כוח ואנרגיה, כך שאין חשמל, מערכת המים לא פועלת באופן סדיר, כך שיש לשאוב מים ממעניינות ובארות, אין סניטציה, אין פינוי זבל, אין חנויות, רק באיזורים מסויימים בדמשק יש איפה לקנות אוכל. בתי החולים באיזורי המורדים מופצצים גם הם, והפצועים מתים בתוך בתי החולים. אין מי שיקבור את המתים, ולכן מרכזים אותם בקברים המוניים, לעיתים מסתפקים בסיד. תארו לעצמכם שאלפים מתים בתוך ההריסות, ואין מי שיפנה את הגוויות. מגיפות, חורבן ומוות בכל מקום.

לקרוא עוד מאמרים על סוריה 

4 המצב שב והשתנה בטריטוריה הסורית: צבא אסד חזר לתקוף, והמורדים בבונקר. עד לפני חצי שנה זה היה הפוך. העיר המופצצת ביותר עכשיו היא חומס, שקרוב ל- 70 אחוזים ממנה כבר נחרב. עיר שלימה שנמחקת, ואלה מראות שמזכירים כבר את מלחמת העולם השנייה. אין צורך לפרוץ לתוכה, פשוט מחריבים אותה על תושביה, מרעיבים אותם, וממיתים אותם מרחוק, במגיפות קיץ, חוסר מזון ומים. ואם אלפי אזרחים מתים אגב כך, לאף אחד לא אכפת במדינה שהגיעה למצב של אפטיה. היחס אל החיים והמתים הוא כאל אשפה.

בסוריה לא נשאר שום מימד הומאני של צלם אנוש.


החיזיון הראשון: ימי האושר של ראשית שנות האלפיים (2005): העיר אלחמה, היושבת על גדות נהר העאסי ("העקשן") או האורונטס בלועזית, מפורסמת בגלגלי המים הענקיים שלה (בערבית: "נעורה", בריבוי "נוואעיר"), מן המאה ה- 14, המשמשים להשקייה עוד מהתקופה הביזנטית. הם עשויים עץ ומפורזלים בברזל, וכאשר הם מסתובבים הם משמעים מן נהמה, אנחה או קינה. הם נראים כמו מראה ענקים קדמוני, הגדול מן החיים.

צעירי אלחאמה נהגו להיתלות על הגלגלים בימי הקיץ המאושרים של פעם, אך לא עוד. הגלגלים הקודרים האלה, כאילו כבר ידעו מה הולך להגיע. הגלגלים יודעים ומזהירים בכאב, אך האזהרה כלל אינה נשמעת.

 מי מהנערים האלה נשאר בכלל בחיים?

חידת הגלגל המסתובב: האם האסלאם הפוליטי באמת ישטוף בסוף את הכל?

5 אסד מבצע ניכוי עדתי במדינה: רוב מוחלט של תושבי הערים הגדולות הם סונים, ואלה מוברחים אל מחוץ למדינה, בעיקר לטורקיה, ירדן, ולבנון, וספק אם יותר להם לחזור, אם המשטר יישאר בשנים הקרובות. הנוצרים כבר ברחו בחלקם הגדול, ועכשיו הסונים. יום אחד אי שם בעתיד, כאשר המלחמה הזו תגווע, סוריה תהיה בעלת הרכב עדתי שונה, עם הרבה פחות סונים. בכל מקרה השנאה העדתית המוחלטת, לחיים ולמוות משמשת כחומר בעירה למלחמה הבלתי נגמרת. היא מה שהרומאים כינו "המלחמה מזינה את עצמה" (Bellum se ipsum alet). כל עוד יישארו עדות ודתות, הבעירה תימשך.

סוריה מוכה במכה הכפולה: גם שיעים וסונים, גם לאומיות ערבית מול אסלאם פוליטי; מצרים מוכה בעיקר במכה השנייה.

למדור הקריקטורות של מושיק גולסט בג'יפלאנט

הרצאה של ד"ר גיא בכור באירוע העסקי שלך
 

6 חיזבאללה, על כ- 7,000 לוחמים (יותר מחצי הכוח המחומש שלו) מזנב בערים הראשיות בסוריה, נכנס לאיזורים המופצצים, ומחסל שרידים של התנגדות בדרך אלימה מאוד. אך חיזבאללה גם משלם מחירים כבדים, ויש לו מאות הרוגים ומאות פצועים. חיזבאללה נמצא בשעה הקשה ביותר בכל תולדותיו, מאז קם ב- 1982. מבחינת הארגון הזה זו מדיניות התאבדות, אך איראן נתנה לו פקודה, מה הוא כבר יכול לעשות?

 


החיזיון השני: זה דם? שוב הגלגלים הנאנחים, הפעם בפברואר 2012, כשנה לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, והם כבר דוממים. זהו מיצג עשוי מדם, המתאבל על רציחתם של כעשרים אלף (בעיר אומרים מספר כפול) של תושבי אלחמה בידי משפחת אלאסד בפברואר 1982, שלושים שנה בדיוק לפני כן. זהו טבח אלחמה, שלימים הפך למפורסם (אז רק בישראל דיווחו עליו). המקומיים, שסילקו בשלב הזה את צבא המשטר יכלו בפעם הראשונה לדבר על הטבח המוסתר, ולכן משכו את גלגלי המים בדם, לאות מחאה ואבל, שעד אז היו אסורים. בינתים כבר משתוללת מלחמת האזרחים החדשה, והילדים נעלמו, כמו גם האזרחים.

אך אפילו הם לא ידעו בשלב הזה שזה לא יהיה סופו של הסיפור, וההמשך יכלול גם אותם. הגלגלים שוב מזהירים.

 

7 המערב לא מוכן אפילו לשמוע על התערבות לצד המורדים, אולי בצדק ואולי שלא בצדק, כל אחד יחליט לעצמו. אובמה והאיחוד האירופי ירדו מלספק נשק הכרעתי למורדים, ומי שעושה זאת הם סעודיה וקטר, אך זה לא מספיק. המורדים מפולגים ושונאים זה את זה בעצמם. רוב המורדים כיום שייכים כבר לקבוצות של אלקאעדה, מה שמספק לגיטימציה חדשה למשטר אסד.

המערב, בלחץ הרוסים, מסרב לאפשר איזור אסור בטיסה בצפון סוריה, גם הטורקים עושים הכל כדי שלא להתערב במרחץ הדמים. ולכן, כל עוד אין מעורבות צבאית מערבית ישירה, המורדים יתקשו להפוך את הסטאטוס קוו, שכן לצד השני יש מטוסי קרב מודרניים, טנקים וציוד חדיש שזורם כל הזמן מאיראן ומרוסיה. הפיצוצים במובלעת העלווית שעל החוף שהתרחשו בשבוע האחרון, סביר להניח שהיו של כלי נשק שהגיעו בדרך היום מאיראן.

איך שולחים את המאמר הזה לחברים? יש כפתור "המלץ לחבר", בתחתית המאמר.

הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.

8 כן, איראן, רוסיה וסין תומכות בכל הכוח במשטר בשאר. השנאה של פוטין לאובמה היא כה גדולה עד שהוא יעשה הכל כדי שבשאר ינצח, ויגרש את האמריקנים מן האיזור. בכל מקרה הם מגורשים, שכן אין להם עוד יכולת במצרים, בסוריה, בלבנון, בטורקיה, בעירק, בתימן, בללוב ועוד, כל אלה מדינות בעלות ברית של ארצות הברית אך לפני שלוש שנים. בשאר הוא מודל עבור פוטין לכל מדינה איזורית – ראו עד כמה אני נאמן לנאמנים לי.

האם ישראל יכולה לכונן יחסים עוד יותר הדוקים עם הרוסים ועם הסינים? רק להזכיר לכם שארצות הברית התנגדה עד לרגע הכרזת המדינה ב- 1948 להקמת מדינה יהודית, והיתה זו רוסיה שתמכה בה לפניה. רק בגלל התמיכה הרוסית תמכה לבסוף גם ארצות הברית. זה אומר שיש מקום לפתח את הקשרים עם פוטין, אדם שגם מעוניין בכך, אם כי לא על חשבון הקשרים עם ארצות הברית. הרי ההיחלשות שמאחל לנו קרי, מסוכנת לנו יותר מאיראן ומחיזבאללה. וסין? האם אין מקום לפתוח ברית אסטרטגית עם סין, שתזדקק לקו הרכבת שאנו בונים מאילת לאשדוד, ובו יעבור חלק חשוב מן היצוא הסיני?

אני לא בטוח אם התלות המוחלטת בארצות הברית עדיין נכונה לנו כיום, משום שחשיבת העבר של רוסיה, סין ומדינות נוספות לגבי הצורך בעולם הערבי השתנתה, ויש מקום ואפשרות לבריתות חדשות. ישראל תהיה בקרוב מקור אנרגיה איזורי, מה גם שהמדינות הערביות נעלמות.
 

לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: עוד מאמרים מקוריים של ד"ר גיא בכור, שלא מופיעים באתר, ותגובות החברים, בדף קוראי ג'יפלאנט בפייסבוק. ואיך מצטרפים? למי שהמילה "אהבתי" או "Like" מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.

 

9 האם בשאר או אפילו הצד השני יכול להגשים את עקרונות המלחמה הטוטאלית? האם הכרעה לצד זה או אחר אפשרית? יתכן, אך המדינה כבר חרבה, ויהיו דרושים עשרות מליארדי דולרים כדי להתחיל לשקמה. צריך להבין, זו אינה לבנון של מלחמת האזרחים (1975-1989). לבנון היא מדינה זעירה, שהיקף החורבן בה לא היה גדול, שכן לכוחות הנלחמים לא היו מטוסים, טנקים וכלים כבדים. סוריה לעומת זאת היא מדינה עצומה בגודלה (רמת הגולן שלנו היא כחצי אחוז משטח סוריה!) והיקף החורבן הוא פנומנאלי. האם מצרים בדרך? זה ייתכן, אך עדיין המלחמה במצרים אינה מזינה את עצמה. בעוד כחודש נדע האם החורבן ידבק גם בארץ הנילוס.

 


החיזיון השלישי: שנת 2013, מדיניות כתישת הערים בשיאה, וכאן אנחנו רואים מה נשאר מן העיר הקרובה לחמה, חומס, וחמה לא שונה בכך בהרבה. מליוני אזרחים נעלמו, חלק היגר, חלק ברח לשדות ולכפרים, הבתים חרבים, וגם גלגלי המים ניזוקו, חלקם נחרבו. אתרים היסטוריים נמחקים בהפצצה הכללית, משום שלאיש לא אכפת, וכך מתרסקת גם המורשת העולמית של מי שהיתה פעם סוריה. האם זה סוף פסוק? לא ולא. השיא של ההשמדה עדיין לפניהם, זו הרי מלחמה טוטאלית. 
 
אין זה סרט הוליוודי. זה מה שנשאר מאחד הרחובות הראשיים של חומס, 2013. זיכרו, אם חלילה היינו חלשים, לנו היו עושים גרוע יותר. אל תשכחו לקח זה לעולם.
 

10 ואנחנו? כמה קטנים אנחנו וכמה מגוחכת היתה הטענה שאנחנו הסיבה לכל. כמה נלעגים אותם "מנהיגים" שלנו שהכריזו על "מזרח תיכון חדש", שבו אנחנו נלמד את הערבים טכנולוגיה ומדע, ונסביר להם על דמוקרטיה ובכלל על עצמם. כמו הנמלה שטיפסה על ראשו של פיל שבוסס רגליו בחול, ואמרה לו: ראה, חברי, כמה אבק אנחנו עושים ביחד".
 
ברור שאסור לנו להתערב בשום אופן במרחץ הדמים הסורי, כאשר אנו מבינים כמה גדול הוא.

עכשיו יש קולות בארצות הברית, אותו ענק אומלל של פעם, הטוענים: אם אין לנו עוד יכולת להשפיע על מדינות ערב, לפחות נשפיע על ישראל, אך הם אינם מבינים שישראל אינה אי מוחלט של יציבות, ושהאירועים האיזוריים האיומים האלה יכולים יום אחד להשפיע גם עליה. בוודאי אם תתפרק מנכסי הקרקע, ותמשוך לשטח שיפונה קיצונים סלפים מכל רחבי המזרח התיכון, כדי לתקוף אותה, וזו תהיה מלחמה טוטאלית; את זה אני יכול להבטיח לכם.

נכון הוא שהערבים עסוקים עם עצמם, ונלחמים עם עצמם, אך הביטו למעלה ולמטה: על סוריה שחרבה, ועל מצרים שנחרבת, והיזהרו. אף אחת משתיהן לא חשבה שזה יכול לקרות לה. היזהרו מאקספרימנטים הזויים, שכן ברגע אנחנו יכולים להצטרף לחגיגת החורבן והדם. אין לקחת שום דבר כמובן מאליו.

במזרח התיכון כללי זכויות האדם בכל הנוגע לצד הערבי חדלו מלהתקיים, והעיקרון הוא של מלחמה טוטאלית, עד המוות, בגוף וברוח. רק טיפש יחליש את עצמו ברגעים האלה, כדי שישמש טרף קל בידי אוייביו, שאין להם דבר לסכן ואין להם דבר להפסיד. גלגלי המים הנוהמים באנחה הם, לכן, אזהרה לכולם.




כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם - כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית "לחידוש מנוי קיים לחץ כאן",
או -
כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור "המלץ לחבר", בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן