הצטרפות לג'יפלאנט פריים
רישום לקבלת התראות למייל
>> לשתף לחברים את המאמר? יש למעלה אפשרות שיתוף פשוטה לווטסאפ, לפייסבוק או למייל של החברים


מאמרים בנושאי טרור וביטחון

   טרור    בטחון   
(14/6/2017)

השמש יצאה - חוק תקדימי בשוויץ: גמרנו עם הכסף לעמותות נגד ישראל
ועכשיו תקדים. הפרלמנט השוויצרי אוסר על מימון אנטי -ישראלי לעמותות ישראליות וערביות. מה קרה בהצבעה שעברה בשני הבתים, מי תומך בנו ומי לא, על איזה עמותות מדובר, ואיך משכפלים את ההצלחה הלאה? ואיך מטפלים בזירה מוסרית? מעכשיו אתם צודקים בלבד, לא חכמים.


 
טקטיקת החגב על העלה: מבגדאד ועד בריסל, מראקה ועד פריז  (4/4/2016)
החגב הקטלני ממשיך לקפץ בין העלים, מדמשק ועד בריסל, ממוסול ועד פריז, והטקטיקה שלו ממשיכה לעבוד בהצלחה, בינתיים. ההתמזגות שלו נשענת על חוסר ההבנה של כל האחרים. חוסר ההבנה הוא הצמח ממנו הוא ניזון, ואותו הוא תוקף.


 
חיסולו הפלאי של סמיר קונטאר, ורוח הרפאים של חיזבאללה (21/12/2015)
נסראללה ינסה להרוויח מן המלכוד המוחלט שלו, ולהראות כאילו הוא גמיש או חזק, אך אין להאמין לפוזה: הארגון הזה טחון כל כולו במטחנת הבשר הסורית-עיראקית, ואין מושיע באופק. כל זה אינו אומר שצה"ל לא חייב להיות דרוך ומוכן לכל התפתחות, זו חובתו, אך האינטרס שלנו הוא לא להפריע בין הסונים לשיעים. הם עסוקים.


 
"זכור את המוות": זמנים מבהילים לסעודיה ולפטרודולרים, ואז למי פונים? (29/10/2015)
על פי קרן המטבע הבינלאומית: תוך חמש שנים סעודיה עלולה להתרושש. איך זה קרה, למה ארצות הברית והבריטים כבר מתרחקים מהסעודים, ומה הם רוצים מאיתנו? בכל מקרה, תם עידן הפטרודולרים, נפתח עידן החדשנות והמוח.


 
מלחמות של העבר, והתעקשות הזיכרון: כל מה שחשבתם, התהפך (26/5/2015)
פעם ההיסטוריה הקימה באיזור מדינות. היום המדינות הפכו להיסטוריה. לזיכרון. המציאות השתנתה לבלי הכר, ואיתה חייבים גם אנחנו לזרום ולהשתנות. זיכרונות העבר, כמו גם הניסיון, הם בבחינת נכס, אך הם עלולים להתברר גם ככוזבים; כבלתי רלבנטיים עוד. ומי שיילחם את מלחמות העבר - יפסיד.


 
האיפוק של סקיפיו אפריקנוס, וסופה הראוי של הרשות הפלסטינית (6/1/2015)
המערב חייב את הרשות, אחרת איך יקים את "המדינה הפלסטינית" שלו? אך באותה מידה אין הוא יכול להסכים להליכה לבית הדין הפלילי, שכן הנשק הזה יופנה מחר כנגדו. הרשות הפכה עכשיו לאיום לא רק לישראל, אלא גם לארצות הברית ולמדינות המערב.


 
האויבים שלנו תולים את עצמם: כיפת ברזל מסייעת להתרחק מטיפוסים מפוקפקים (14/7/2014)
היש סמליות גדולה יותר מן המלחמה של הארגונים מעזה כחלק מהסיפור "הפלסטיני"? הרי עשרות שנים מתרסקים "הפלסטינים" האלה שוב ושוב, ובעצם מתאבדים, עם הקרב האינסופי שלהם להחרבת ישראל. פעם היו מתאבדים עם הקורבן הישראלי; כיפת ברזל הפכה אותם למתאבדים בלי הקורבן. ומה עכשיו? הם תוקפים, קורסים, ואז בוכים שעשו להם "נכבה".


 
בעוד אנחנו עסוקים עם עלי באבא וארבעים השודדים, הארמנים שוב נשחטים (7/4/2014)
בהפתעה גמורה פרצו אלפי לוחמים ג'יהאדיסטים מתוך שטח טורקיה לצפון סוריה, במטרה להשתלט על המובלעת העלווית שעל החוף. ואז הם נכנסו לעיירה נוצרית ארמנית. על הדברים הנוראים שקרו שם, ועל הלקחים מבחינתנו. הרי הארמנים בסוריה הם המראה שלנו. דרכם אנחנו רואים את עצמנו. כמה עצוב שלא תקראו את זה במקום אחר.


 
אפקט פרח הצבעוני - הדור השלישי (11/3/2014)
אפקט פרח הצבעוני מתפשט - ברוחב, כשהוא מגיע כבר למזרח אירופה, ובעומק. שוליותה החדשה של ישראל היא עוצמתה, בעוד שאך לפני ארבע שנים ויותר, מרכזיותה היתה למקור חולשתה. לא תכננו את זה, לא יזמנו את זה, ואין לנו אחריות לזה. אך הדור השלישי עושה את שלו.


 
סוד האושר הלאומי שלנו: אז להתערב או לא להתערב בסופה שסביבנו? (28/1/2014)
עם אופטימיזם משיחי ולא הגיוני סביבנו, ועם פסימיזם מוגזם שפשוט אינו נכון, אז מה מתאים לנו? האם אנחנו צריכים להתערב במה שמשתולל סביבנו, או לא? האם הגיע הזמן, כפי שיש הטוענים, לבחור צד במלחמת האזרחים הנוראה בסוריה, או במה שנשאר ממנה? בסוף המאמר טמון הפיתרון, שהוא גם סוד האושר הלאומי, ובעצם סוד האושר לכל אחד מאיתנו.