הצטרפות לג'יפלאנט פריים
רישום לקבלת התראות למייל
>> לשתף את המאמר הזה? יש אפשרויות שיתוף קלות בראש האתר, בווטסאפ, פייסבוק ומייל



איראן

   איראן   

 
מקור הטרגדיה: ממשל אובמה מעצים את התבערה הסונית-שיעית, עם הסכם הגרעין (15/7/2015)
מי שישלם באמת את מחיר ההסכם הזה הוא הסכסוך הסוני-שיעי, שעלול להעצים עכשיו את גהינום המלחמה בין הפלגים העוינים האלה בתוך האסלאם. והמערב? הוא נוקט במלחמת העולם הסונית-שיעית כפי שנהג בסכסוך שלנו במשך שנים: בכל פעם שצד אחד מתחזק, מחזקים את האויב שלו, ולהיפך.


 
למה הסכם הגרעין מפחיד את משמרות המהפכה באיראן? בגלל השאה (17/11/2014)
במשמרות המהפכה טוענים עוד כי אסור להתקרב יותר מידי לארצות הברית, שמפילה את כל בעלות בריתה, כפי שקרה עם השאה, מובארק, קדאפי, סדאם חוסין, או באוקראינה. הם טוענים שהקשר העדיף לאיראן הוא עם רוסיה וסין, מה גם שהמלחמה הקרה בעולם גוברת, ועדיף לאיראן לנקוט בקו ברור.


 
לנווט עם אצטרולב: משטר אובמה הלך לאיבוד באיראן (10/2/2014)
ומשטר אובמה ושר החוץ שלו ג'והן קרי, האם הם לא מבינים את כל זה לגבי איראן? כנראה שהם הלכו לאיבוד בניווט. האצטרולב הראה להם את הזווית, אך הם לא קוראים אותה נכון, כך שהם שקעו במים העמוקים של האוקינוסים הגדולים. הם עוד עלולים להסכים להמשך העשרת גרעין איראנית גם ב"הסכם הקבע", הרי מי שטובע נאחז בכל דבר.


 
בית הזכוכית: על איראן, והסכם הביניים בנוגע לגרעין שלה (25/11/2013)
בעוד ישראל רוצה שהסנקציות יפילו את המשטר באיראן, מעוניינים אובמה-קרי דווקא להשאיר אותו על כנו. אנחנו רואים בו איום, הם רואים בו הבטחה. זה שורש הויכוח, אך ההתהפכויות האמריקניות, ההטעיות ואי ההבנות, רחבות הרבה יותר. יכול להיות שהאמריקאים הולכים על ברית שיעית?


 
חסן רוחאני: הנשיא, שבנו התאבד בהתרסה כנגד המהפכה הח'ומייניסטית (16/6/2013)
צריך להיות ברור: שום דבר באיראן של היום לא קורה ולא יקרה בלי אישור המנהיג הרוחני הקיצוני עלי ח'מנאי, בוודאי לא בחירת נשיא למדינה, ולכן זהו רצונו הברור של ח'מנאי שרוחאני יבחר, משום שהוא מביא עימו הקלה משמעותית למשטר הדתי. ועוד דבר צריך להיות ברור למן ההתחלה: חסן רוחאני הוא בשר מבשרו של המשטר החו'מייניסטי. הוא מעוניין בהצלחתו, לא בכישלונו.


 
צופן דה וינצ'י – והצגת החטאים בטהראן (10/9/2012)
כל הנוכחים בועידה הזו יודעים, וגם איראן מבינה: איש מן המשתתפים לא ייצא לעזרתה של איראן, אם בעיית החרם הכלכלי עליה תגבר. לאיש מן המשתתפים אין שום חשק להיקלע לעימות או להיות מוחרם בידי ארצות הברית או מדינות אירופה. ולכן מילים לחוד, ומעשים לחוד. השתתפות היתה, אך אין בכך שום כוונה לעזור לאיראן או לחלץ אותה מצרותיה המתרבות. ולכן היתה זו ועידה שכל כולה - לגעת בחטא.


 
הלקח של הענק מרודוס, ואיראן שנכלאה בדילמה הגרעינית. מה תעשה? (9/7/2012)
איראן כורעת תחת השחיתות, הרוע והבירוקרטיה. קשה לחיות, ואין אצל מי להתלונן, בשל עריצות המשטר הדתי-צבאי. עכשיו המצב הכלכלי רק יורע עוד יותר, לאחר שהאיחוד האירופי הפסיק לרכוש נפט איראני החל מראשית חודש יולי. "הסנקציות האלה של האיחוד האירופי הן הקשות ביותר שהוטלו אי פעם על מדינה", התלונן אחמדינג'אד.


 
מיתוס נוסטרדמוס והאיום האיראני: אז מי מפחד מהשמדה? (6/11/2011)
ומה המשפט האהוב עלי, אותו נהג להשמיע נפוליאון? "אני לעולם לא מפריע לאויב שלי, הנמצא בתהליך של התאבדות", אתם כבר יודעים. לא הפרענו לסדאם חוסין, לא הפרענו לקדאפי, ואנחנו לא נפריע לאסד, לחיזבאללה ולאיראן, ששלושתם ממשיכים לעמוד בפני שעות קשות מבפנים ומבחוץ. השלטון השמרני באיראן נרקב עכשיו בסכסוכים, בשחיתויות, בגניבות ובמאבקי כוח של סוף עונה. ומוושינגטון מגיעות הפתעות.


 
צופן הריגול שאיכזב: איראן על הכוונת האמריקנית (23/10/2011)


 
צופן הריגול שאיכזב: איראן על הכוונת האמריקנית (20/10/2011)
מה מתכוונים האמריקנים לעשות עכשיו? הם צריכים להחליט, ודווקא אובמה דוחף קדימה בין כמה אופציות: איסור לבצע כל עיסקה כספית עם הבנק המרכזי של איראן; אמברגו עולמי על קניית נפט ומוצריו מאיראן, ומשמעות אפשרית של הדבר היא סוף המהפכה האסלאמית, וזעזוע של המדינה;הקמת מנגנון במשרד האוצר האמריקני לבידוד כלכלי מלא של איראן בעולם, ועוד. לאן זה הולך?